|
|
עמוד:12
ספי קופרמן 12 תובע מרד . מפני שאי ‑ אפשר להסדיר אותו : כמו סד, אפשר רק לשבור אותו . 1 ההקשר המיידי לדבריו של ממי, יהודי תוניסאי, הוא הכיבוש הצרפתי בתוניס . בדבריו ממי מבטא את הבנתו - אשר לה שותף, כפי שנראה בפרק השני, גם פרנץ פאנון ( Fanon ) - שהדה‑‑קולוניזציה היא תופעה אלימה . את הסוגיה הפציפיסטית יש להאיר באמצעות הבנה זו, המציבה אתגר פילוסופי . כבר עתה יש להבהיר שסוגיית הפציפיזם וההתנגדות, העולה לכדי הצבת השאלה הפציפיסטית במסגרת הדינמיקה של ההתנגדות, אינה שאלה בדבר דרך ההתנגדות הרצויה . השאלה הפציפיסטית היא, לעומת זאת, זו : האם, בהינתן שהדה‑‑קולוניזציה על מגוון אופניה היא תופעה אלימה, נותר מקום לאלטרנטיבה שאינה אלימה ? במילים אחרות השאלה היא : האם האלימות הכרחית להתנגדות בזירה הקולוניאלית ? חשוב לציין שכפי שעוד ניווכח ההקשר שבו עולה השאלה עבורנו הוא כינונה של הלאומיות השחורה ( מושג חשוב ביותר שבו אדון בספר ) . לפיכך פנייה אל גנדהי, למשל, לא תהא עבורנו לעזר . שאלת הפציפיזם היא בעלת חשיבות בשל ההבנה שההתנגדות האלימה טומנת בחובה קורבנות והרס לא צפויים ולא רצויים . 2 ג'ודית באטלר ( Butler ) בספרה The Force of Nonviolence , כותבת את הדברים הבאים ביחס לשימוש באלימות כבאמצעי : בלי קשר לניסיונות המאומצים לצמצם את השימוש באלימות כך שתהיה אמצעי ולא מטרה, עצם השימוש באלימות כאמצעי עלול ליהפך שלא במתכוון למטרה בפני עצמה, לייצר אלימות חדשה, לייצר את האלימות מחדש, לשכפל את הרישיון לנקוט אותה ולהרשות עוד אלימות . האלימות לא נגמרת עם מימוש המטרה הצודקת ; היא מתחדשת מאליה באפיקים החורגים הן מכוונה מפורשת והן מתוכניות פעולה אינסטרומנטליות . במילים אחרות, כשאדם פועל כאילו השימוש באלימות יכול
|
|