|
|
עמוד:13
13 שלילה וחירות אפשר להבין את רעיון הידיעה המשחררת באמצעות המטפורה הבאה : אדם ישן וחולם חלום בלהות . בהיותו תחת השפעתו הלופתנית של הסיוט, הוא מגיב בחרדה, וזיעה קרה מכסה את גופו . בשלב מסוים עוצמתו ודחיסותו של הסיוט הולכות ומתפוגגות . אז, לרווחתו, מגלה האדם שזהו רק חלום, ועצם הגילוי משחרר אותו מהלפיתה המכאיבה של החלום . חוסר היכולת לזהות את החלום כחלום הוא תסמין של הבערות ( אָוִידְיָא, סנסקריט ) או של הידיעה 3 המאפיינת את הקיום המותנה של האדם . הבערות היא החלקית למעשה תפיסה שגויה, מבוכה או בלבול אפריוריים בין המציאות הממשית לפרשנות הסובייקטיבית שלה, אשר מנציחה חוויות מכאיבות . לפי המטפורה, בשל חוסר היכולת לזהות את החלום כחלום - או ליתר דיוק בשל התפיסה השגויה של החלום כמציאות ממשית - החולם חווה מבלי דעת חוויה מכאיבה ומכווצת של חרדה ופחד, המייצגת את האמת הבודהיסטית בדבר הסבל ( דוּהְקְהָה, סנסקריט ) . הַדּוּהְקְהָה אינה נוגעת רק למצבים נפשיים וגופניים לא – נעימים שהאדם חווה, אלא מצביעה בעיקר על הקיום המותנה, הכרוך בסבל ובהנצחתו ; קיום שהוא בבסיסו בלתי מספק ומאופיין במצבים שהאדם היה מעדיף לא לחוות, כמו עימות עם מחשבות, עם רגשות, עם תחושות ועם אירועים שליליים, פרידה מיקיריו או ויתור על חוויות מענגות, נעימות ומשמחות . הַדּוּהְקְהָה היא האמת הראשונה מארבע אמיתות היסוד הבודהיסטיות . האמת השנייה מציינת את סיבת הכאב, הלוא היא ההשתוקקות, הצימאון ( טְרִישְנָא, סנסקריט ) לוודאי, לבטוח, למענג, לנעים ולנצחי . זו תנועה המקנה תחושה סובייקטיבית של ממשות מוצקה ומתמשכת של האגו, שאינו אלא אסופה של נטיות ורשמים . תחושה זו גורמת לסובייקט לחוות את עולם התופעות כנבדל ואחר ממנו, ולשקוע במערכת היחסים שלו עם עולם התופעות . הדיכוטומיה או תחושת השונות הזו מציינת את הקיום הדואליסטי, כמו ההבדל שבין החולם לחלום במטפורה . למעשה,
|
|