מבוא

עמוד:13

סופרות כותבות לילדים 13 אתפור לו את המלבושים, אבשל לו את המאכלים, אופה לו את הלחם, והוא ינוח אחרי עבודתו הקשה . אנוכי יודעת כבר לתפור, לאפות ולבשל ; אמא למדתני את כל אלה . היא אומרת גם כן, כי לאכר לא צריך לבקש מבשלת, לא צריך לתת בגדיו לחיט, כי האכרה צריכה לעשות בעצמה את כל המלאכות האלה ) שם ( . 6 בלומברג מסיימת בהפיכת המדרג ההיררכי, בהכריזה על נכונות לחכות לציוני שטרם הוכשר למשימה, אף שהיא עצמה כבר מוכנה לעלות לארץ ישראל ולהתחיל בעבודה : אנכי לא אתן לציוני הקטן להאכיל את התרנגלים והתרנגלות ואת הכבשה הקטנה . כי אני אעשה זאת ! גם פרה תהיה לי, ואנכי אלמד לחלוב אותה, ואשתה בכל יום חלב חם, גם לציוני הקטן אתן, הוא בודאי נער טוב ! אנכי יכולה כבר לנסע שמה . מדברת אני כבר עברית עם מורה ובהברה המדוברת שם, גם אמנתי מדברת עברית . אך אחכה גם לציוני הקטן עד אשר יגמֹר את למודיו . התביעה הנלהבת של בלומין ובלומברג, הילדות הקוראות – כותבות, להכרה בעשייתן של נשים ולהרחבת השתתפותן בעבודה לאומית אינה כוללת ניכוס של פעולות כגון גירוש ערבים . עם זאת, התביעה להשתתפות נשית בלאומיות נראית בעייתית — הן משום שהיא אינה מבקרת פעילות לאומית אלימה והן משום שבצד התקוות לקידום זכויות האישה מובלע ציווי לדחיקתם של אינטרסים נשיים פרטיים וציבוריים, לטובת אינטרסים לאומיים . 7 בקריאות הראשונות להכרה בעשייה נשית לאומית מופנמת תפיסת הפרדה מגדרית : לעומת פעולת גירוש שמייחסים "שושנה" וגרזובסקי לגברים ולילדים, בנות מופקדות בעיקר על עבודות בתחום הביתי והפרטי . על תפקידן של בנות בתחום הפרטי כתב יוסף בר"נ מיוחס, מהמורים העבריים הראשונים שלימד בבית הספר לבנות אולינה דה רוטשילד בירושלים . בהקדמה למקראה שחיבר במיוחד עבור בנות בת חיל או תורת אם : ספר מקרא לבנות ישראל הסביר את הצורך המיוחד בספר לימוד לבנות בכך שבנות מתמודדות עם כלכלת הבית יותר מאשר עם כלכלה מדינית : למן היום אשר צמחה שאלת הלאמיות בקרב עמנו, עלו על שלחן סופרינו שאלת החנוך הלאומי בכלל ] . . . [ אפס כי כל הכבודה הזאת היא לילדים ולא לילדות . ] . . . [ מפני כל אלה, הלא כל איש דעת יבין את נחיצות חבור ספרי למוד מיוחדים לבנות ] . . . [ המקצוע הזה אשר בחרתי בו, הוא "תורת מלאכת הבית" ] . . . [ כי על כן עושים מעשה ומלמדים לנערים ראשי פרקים בהלכות הכלכלה המדינית, ולנערות ראשי פרקים בהלכות כלכלת הבית ) מיוחס 1901 : 1 - 2 ( . מיוחס מייחד את המקראה לדמויות של ילדות, ואף מתאר את יציאתה של שלומית הירושלמית לטיול . בחופש הגדול היא יוצאת למושבה משמר הירדן רכובה על פרדה וחולפת בדרך ביריחו, טבריה וצפת . אך שלא כמו הבנים הנוסעים בסיפורים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא