מבוא

עמוד:12

דנה קרן - יער 12 בארץ ישראל" ) גרזובסקי 1901 - 1902 ( . כאן אמנון, המבקר בארץ, מסיק על סמך התבוננות ביושביה כי : השולטן יתן בשמחה את ארץ ישראל להיהודים, כי הם יביאו טובה רבה לארץ ; ואתה, אבא אמרת לי כי לא כך כך נקל הדבר לעשותו . נבוא הנה בהמון רב, נבנה מושבות, נעבד את האדמה עבודה מתוקנה ונעשיר את הארץ וראה השולטן ושמח וימלא את כל חפצנו ) גרזובסקי 1901 : 947 ( . כשהתייר מגלה בכל זאת מודעות פוליטית ושואל את בן המושבה המבוגר "האם לא קרו לכם בראשית ימי שבתכם פה איזו מריבות ומלחמות עם הערביאים שכניכם ? " ) שם : 470 ( , משיב לו זה : האמנם תחשבו שם בגולה, כי בין פראים אוכלי – אדם אנחנו יושבים פה ? מלחמות לא היו פה בין היהודים ובין הַפַלַחִים . אמנם פרצו איזו מריבות בין יושבי מושבות אחדות לבין הַפַלַחִים שכניהם . אבל לנו לא היו גם כל מריבות עם הכפרים הקרובים ; ראשית מפני שמיום בואנו הֵנָה הפלנו פחדנו עליהם, ושנית מפני שהם הִש�תַכְּרוּ מאתנו ויבינו כי ישיבתנו פה תביא להם תועלת רבה . ובאמת נתעשרו הכפרים הקרובים לנו בשנים האחרונות . אך פעם אחת פרץ ריב בינינו ובין פלחי הכפר י�עְזור על אודות הדרך אשר כָבַש�נוּ בחוזקה באדמתם . אז יצאו נגדם כל בני המושב בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו, וידינו הייתה רוממה ) שם ( . בעקבות "רעיונות ציוני קטן" התפרסמו ב עולם קטן תגובות של בנות התובעות להן חלק בהתיישבות . הקוראת ריזה רבקה בלומין מזהה את "שושנה" כבת וכותבת : "קראתי את 'רעיונות ציוני קטן' ומאד מצא חן בעיני . גם אני חפצתי להיות בארץ ישראל . ביחוד שמחתי שתחתיו חתום שם שושנה, שבודאי היא אחת מאחיותינו . מה מאד חפצתי שאוכל גם אני לכתֹב בשפת עבר כמוה" ) עולם קטן ,1901 גל' 25 - ,26 עמ' 1140 ( . לעומתה, ח' בלומברג התייחסה לדובר כאל בן, ובחיבור התגובה "רעיונות ציונית קטנה" ) בלומברג 1920 ( ביקרה אותו על כך ש"לקח את הכל אך לו לבדו, ולו ולהילדים הציונים ] . . . [ המה יעשו הכל ] . . . [ ואנחנו מה, אנחנו הילדות הציוניות ? — גם אנחנו חפצות לעשות דבר מה לעמנו, גם אנחנו חפצות ליסד מושבות ולחדש את ממלכתנו" ) שם : 252 ( . בלומברג מלגלגת על חוסר המודעות של "שושנה" לכך שהגשמת החזון הציוני מותנית בעבודה נשית מסורתית, והיא מזכירה לו כמה שירותים ביתיים חיוניים : אינני מבינה איך חפץ הציוני הקטן לנסֹע לבדו שמה . הוא אומר כי ילבש בגדים פשוטים כאִכר, יאכל מאכלים פשוטים ויעבֹד כל היום בשדה . אבל מי יבשל לו את המאכלים הפשוטים ? — מי יתפֹר לו את הבגדים ? מי יתקנם אם יקרעו ? — הלא הוא יעבוד כל היום, ובשובו הביתה יהיה עיף, ואיך זה יוכל לעשות הכל לבדו ? — על כן טוב, כי גם אנכי אסע אמו, ויחד נעשה את הכל : הוא יעבוד בשדה ואני

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא