|
|
עמוד:10
10 ג׳ייסון היקל המשבר הזה הוא תולדה של חברה מסוימת ותרבות מסוימת . ומקור הבעיה נמצא, כפי שספר זה מראה, במנגנון הגידול הכלכלי שסביבו החברה שלנו מאורגנת, ובמרוץ הצרכני שמשרת אותו . ∙ החיים העכשוויים הם מרוץ קשה ובלתי - פוסק : אנחנו רצים במהירות, בלי לעצור, כי מי שלא רץ פשוט ייפול ויידרדר לאחור . הריצה הפכה לצורך הישרדותי, והמרוץ קשה כי הוא מתנהל במעלה מדרגות נעות יורדות . כמו ב"אליס בארץ הפלאות", צריך לרוץ במהירות כפולה רק כדי להישאר באותו המקום . המרוץ הגדול של החיים שלנו מאורגן מסביב לאתוס שקובע : "מי שרץ גם יגיע" . מי שיעבוד קשה, בסוף גם יצליח ויתעשר . החלום הזה, על "אורח החיים האמריקני", הופץ ברחבי העולם בעוצמה מהפנטת ובעקבותיו המוני בני אדם הצטרפו למרוץ – משוכנעים שאם רק יקנו עוד וישיגו עוד, חייהם יהיו משמעותיים יותר וטובים יותר . אבל יום - יום נוכחים רבים מאיתנו שהמציאות היא שונה לגמרי, ושבעולם האמיתי המרוץ מותיר יותר ויותר אנשים מאחור . רבים מאלה שנותרים מאחור הופכים, מבחינת המערכת, למיותרים : זקנים, נכים, מובטלים, עניים . כאשר מערכות הרווחה מצומצמות – באה במקומן צדקה . אבל כדרכה של צדקה, היא איננה מסייעת באמת לשיפור מצבם של המוחלשים . בחברה המאורגנת מסביב למרוץ, לא רק המוחלשים נפגעים . גם שכבות הביניים נשחקות . גם בקרבן ניכר הקושי לעמוד בעומסים הכלכליים המתעצמים . גם אצלן ההכנסות מדשדשות בעוד ההוצאות רק עולות ועולות . המרוץ הצרכני העכשווי מבוסס על גירוי מתמיד של צרכים, כך שסף הגירוי עולה בהתמדה ללא כל אפשרות להשיג סיפוק יציב – מעין ניסוי חברתי - כלכלי שיצא מכלל שליטה . אולם, כפי שהיקל מראה, מרגע שמובטח קיומם הבסיסי של בני האדם, הגורמים שתורמים לאושר שלהם יותר מכול הם דווקא קשרים חברתיים ממשיים, תחושת משמעות ופנאי אמיתי –
|
|