|
|
עמוד:12
12 גילה דנינו-יונה ספרי ילדים נמנים עם מוצרי הצריכה של התרבות הפופולרית, לצד תוכניות טלוויזיה לילדים ( למיש 2011 ) , סרטים ומופעים לילדים . ההגמוניה הפטריארכלית והקפיטליסטית, המניעה את השימוש ברוב מוצרי הצריכה ואת הטקסטים המסחריים שילדים בגיל הרך ניזונים מהם ומַבנה סביבה תרבותית שמגבילה את יכולת הפענוח שלהם ואת יכולת ההתנגדות האידיאולוגית שלהם, היא האקלים החברתי והתרבותי שבו מתרחשת הסוציאליזציה של ילדים . לספרי הילדים מקום מרכזי בתהליך הסוציאליזציה החברתית, התרבותית והמגדרית, בין השאר בשל התפקיד המרכזי שיש להם במערכת החינוך הפורמלית והלא – פורמלית כבר בגיל הרך . מאחר שהאיור הוא חלק אינטגרלי ומהותי בספרי ילדים בכלל ובגיל הרך במיוחד, ומכיוון שילדים בוחנים את הדימויים באיור על פי צורתם וצבעם ולא על פי חומריותם, מרחב האיור נתפס בעיניהם כמציאות עצמה . בספר זה, המבוסס על מחקר לדוקטורט, ביקשתי לעמוד על התפקיד שממלאת ספרות הילדים הקנונית הישראלית לגיל הרך בביסוס יחסי מגדר, בהבנייתם ובשעתוקם, ולשאול אם היא מערערת על סטרוקטורות מגדריות וחותרת תחתיהן, ובאיזו מידה . הספר מתמקד בשלוש תמות מרכזיות בשיח הפמיניסטי : האחת - כינון המרחב המגדרי והדרת הנשיות מהספירה הציבורית ; השנייה - דימויי גוף וביסוס אידיאל היופי הנשי ; והשלישית - אלימות כאתר סימבולי ליחסי הכוח בין המינים וכינונו של מיתוס ההתנגדות . הדיון יבחן את מקומן של תמות אלה בספרות הילדים הישראלית הקנונית . בפרק הראשון, העוסק בכינון המרחב המגדרי והדרת הנשיות מהספירה הציבורית, אבחן דרך הפריזמה הביקורתית את המרחב בין הספירה הפרטית לספירה הציבורית, את הימצאותן של דמויות נשיות וגבריות במרחב זה ואת התנהלותן בו . אדון בשאלות האם ההפרדה בין הספירות כמנגנון חברתי – תרבותי היוצר דיכוטומיה בין המינים באה לידי ביטוי גם בספרות הילדים ? האומנם הספירה
|
|