|
|
עמוד:11
הורים 11 עם בואם לעין גנים התאכסנו אשר, דבורה וילדיהם הקטנים בביתם של גד לייב ורחל רכוב, וחיפשו לקנות נחלה לעצמם . עד מהרה רכשו שטח מיהושע אלתרמן "יפה התואר ושובה לב הבנות", שהיה מראשוני עין גנים ועבר מאוחר יותר לתל אביב . לאורך השנים שמר על קשר חם עם ישראל ומשה, ילדי משפחת מוסינזון, ואף החתים אותם בערוב ימיו בפנקסו על התחייבות "לבוא ולהשתתף בהלווייתו 9 הקריבה" . דבורה היתה פועלת חרוצה ואהובה, שזכתה לאמונם של רבים במושב . היא היתה "ה'מבררת' העברית הראשונה באריזת פרי ההדר" — כך כתבו עליה במדור "אישים ומייסדים" של המוזיאון לתולדות 10 במדרג החשיבות של עבודות הפרדס עמד מיון הפירות פתח תקוה . ואריזתם בראש הסולם : לא עבודה פשוטה והמונית כקטיף, פתיחת צלחות השקיה, או עישוב . על אף ששוויון היה הערך העליון בעולמה של העלייה השנייה, לא נתנו הגברים בנקל את העבודות הנחשבות לנשים . להיות "המבררת העברית הראשונה" היתה, אם כן, מחמאה שאין להגזים בערכה . עד מהרה התברר כי דבורה איננה רק פועלת חרוצה אלא מנהיגה מקומית של ממש . "היא היתה אחת מהחברות הכי מסורות לאגודת ה'מכבי'" — כתב החבר וינקלר . "רגילים היינו לראות אשה, אם לשני ילדים, הולכת בראש השורה, שורת המתעמלות, בדעתה כי בהשתתפותה תוסיף מרץ ליתר החברות . התעניינה גם במצבה 11 הרוחני של האגודה" . אשר התערה אף הוא בחיי המושב, והחל לתפוס מקום בחיי ציבור הפועלים במקום . בדצמבר 1911 התכנסה בעין גנים ועידתה השנייה של "הסתדרות פועלי יהודה" . היתה זו מסגרת לא מפלגתית, שהוקמה על ידי פועלי המושבות והחוות הלאומיות באזור השפלה, במטרה לארגן את כוחם של הפועלים אל מול מעסיקיהם, לשפר את תנאי חייהם ולבנות מוסדות לעזרה הדדית . בוועידה השנייה הוקמה קופת חולים ולשכת עבודה של הסתדרות פועלי יהודה, ואשר נבחר — יחד עם מאיר רוטברג ונטע גולדברג — להיות במזכירות סניף עין 12 אולי בשל תפקיד ייצוגי חשוב זה תרגם אשר את שם משפחתו גנים .
|
|