|
|
עמוד:10
10 מוטי זעירא על הטיפשים הללו" — סיפר לימים ברל כצנלסון, שהגיע באותה 3 שנים אלה זכו בפי אנשיתקופה, על המפגש הקשה עם היורדים . 4 העלייה השנייה לכינוי "תקופת הייאוש הגדול" . דווקא בשעת שפל קשה זו נחתה משפחת מוסינזון בארץ . על פי גרסה אחת הגיע תחילה אשר, בגפו, עבר לחדרה אל אברהם- יצחק יגולניצר, קרוב משפחה מצד אשתו, וניסה למצוא את מקומו במושבה . אחרי תקופה קצרה עזב מאימת הביצות והקדחת, 5 על פי גרסה עבר לפתח תקוה, ושם קיבל את פני אשתו וילדיו . אחרת העוברת במשפחה, מי שהגיעה ראשונה היתה דווקא דבורה, שעלתה עם ילדיה ואמהּ, ואשר נשאר מאחור, כשהוא מנסה להיחלץ מהתמוטטות העסק המשפחתי ומן הנושים הרבים שרדפו אחריו . על פי גרסה זו, מיד עם הַגיעהּליפו החליטה דבורה, אשת חיל ורבת תושייה שכמותה, לעבור לעין גנים, כי "היה שם מקום לגור והיתה 6 מן הראוי לומר כי שתי הגרסאות אינן נסמכות דיין על עבודה" . מקורות ומסמכים, ויש בהן יותר המיית-לב מאוחרת, הצובעת את העבר כרצונה, מאשר עובדות מוצקות . מה שברור הוא כי מנקודת זמן זו ואילך שני הסיפורים מתלכדים לאחד, ובסוף שנת 1910 7 התמקמה משפחת מוסינזון המאוחדת בעין גנים שליד פתח תקוה . עין גנים היה ראשון מושבי הפועלים בארץ-ישראל . בסוף שנת 1907 נסתיימה רכישתם של חמש מאות דונם מאדמות הכפר הערבי פג'ה, שגבל בפתח תקוה . השטח חוּלק לחלקות בנות אחד-עשר דונם כל אחת, שנקנו בידי שלושים ואחד מפועלי העלייה השנייה, ובתחילת מרץ 1908 דיווח עיתון "הפועל הצעיר" לקוראיו כי "הפועלים שהתנחלו בפדג'ה מבקשים אותנו להודיע כי הם כִּנוּלמושב שלהם 8 המושב נבנה על מסכת עקרונות מוצקה : שם חדש [ והוא ] עין גנים" . עבודה עברית בלבד ; סירוב עיקש להישען על תמיכת בעלי ממון, תוך ביקורת חריפה על מושבות העלייה הראשונה שנסמכו על כספו של הברון רוטשילד ושאר נדיבים ; איסור חמור על "ספקולציה" במכירת קרקעות ; עבודה עצמית ( בתוספת הערה קטנה האומרת כי רק באין ברירה יהיו בה שכירים, אבל הללו חייבים להיות יהודים בלבד ) .
|
|