|
|
עמוד:14
לב גרינברג 14 ] המחיר של עצירת התהליך יהיה [ הרחבה משמעותית של דיכוי הפלסטינים כדי לשמור על השליטה, אלימות גדולה בהרבה מזו שהייתה דרושה לפני התחלת התהליך . דיכוי כזה יתאפשר ביתר קלות על ידי ממשלה בראשות הליכוד או קואליציה ימנית קיצונית אחרת, אבל לא על ידי ממשלה בראשות מפלגת העבודה . 5 הגעתי למסקנה זו אז מכיוון שהסכמי אוסלו טיפחו את הדמיון של הפלסטינים למדינה עצמאית בגבולות ,1967 וגם אפשרו להם לבנות כוח מזוין ולהתבסס עליו, כדי להמשיך להיאבק למען המטרה הלאומית, אם הדיפלומטיה לא תניב את התוצאה המקווה . לפי הבנתי, לא היה שום יסוד להנחה של "השמאל" כי הפלסטינים יסתפקו בפחות מזה . אולם המשך המאבק הפלסטיני הוא התוצאה שנצפתה בעיקר על ידי מתנגדי אוסלו "מימין", אשר ראו בו "עורמה פלסטינית", אך הם פעלו בצורה שגרמה לאותה הידרדרות שמפניה הזהירו . לעומתם, תומכי "התהליך" התעלמו מאפשרות הכישלון, ובעיקר התעלמו מן התביעות הפלסטיניות לשוב לגבולות 1967 ולפרק את כל ההתנחלויות כתנאי להשלמת המהלך . אמנם עצם ההתפרצות האלימה ועוצמתה לא היו הפתעה במסגרת הניתוח שהצעתי, אולם מה שהפתיע אותי מאוד היה הקלות שבה ננטש השלום המדומיין לטובת שיח המלחמה העוין והפשטני של "הם ואנחנו", טובים ורעים, צדיקים ורשעים . מה שלא הבנתי ב – ,2000 והפך לשאלה המרכזית בספר, היה שינוי העמדה הקוטבי של הצבא, של התקשורת ושל הדיון הציבורי . כל אלה תמכו באוסלו מלכתחילה, אבל אחר כך התגייסו למאמץ המלחמתי, תוך כדי נכונות להקריב חיי אדם, איכות חיים ורמת חיים, ומעל הכול תוך כדי נכונות לוותר על התקווה לשלום בעתיד הנראה לעין . זה קרה מיד לאחר פרוץ הפגנות הפלסטינים, חמישה חודשים לפני תחילת פיגועי ההתאבדות בתוך ישראל . כל שיח השלום והנכונות לכאורה להתפייסות נזרקו מהחלון, כאילו לא היו, עוד לפני שנזרקו גופותיהם של יוסף אברהמי וואדים נורזץ' לאחר הלינץ' ברמאללה . אווירת הלינץ' הציבורי הייתה הדדית והתרחבה במהירות . מדוע נוצרה אחידות מחשבתית וקולות הביקורת על נטישת הדרך המדינית השתתקו ? שני רמטכ"לים לשעבר ציינו את התגייסות הציבור מאחורי הצבא ונכונותו לספוג קורבנות כהישגה החשוב ביותר של ישראל . אלה היו אהוד ברק ומשה ) בוגי ( יעלון . מדוע ? האם מישהו שלט באירועים וכיוון אותם לאן שהם התגלגלו בעורמה ? אם כן, מדוע הצליח ? אם לא, איך בכל זאת זה קרה ? מה גרם לרוב הישראלים לקבל את ההידרדרות האלימה כמובנת מאליה, כגזירה משמים או כמלחמת "אין ברירה" ? מה גרם לפלסטינים לפעול בדרך שגרמה לאובדן כל הישגיהם ? הספר מנסה להציע תשובה לשאלות אלה .
|
|