|
|
עמוד:12
קנוני ופופולרי 12 באופיין . מעבריהן של יצירות מתחום הפופולרי אל הקנוני ולהפך מסמנים את המשא ומתן שמתנהל בין שומרי הסף של המרכז התרבותי לבין כוחות שוליים שמבקשים לנכס לעצמם את הלוגיקה של קביעת הערך או להציע לה אלטרנטיבה . "הטעם הטוב" הופך לשדה סמנטי מורכב של רגישויות קהילתיות ולאומיות, שבו מתנהלות הזחות מתמידות : אלה נוגעות לעצם ההבחנה בין גבוה לנמוך, אך גם לכוחות התרבותיים שרשאים לבצע את ההבחנה הזו ולאינטרסים שהם משרתים . ההבחנה בין הקנוני לפופולרי נגלית אם כן כמורכבת, בלתי יציבה ומושפעת מהשדה התרבותי והפוליטי שבתוכו היא מיוצרת . אולם יש לציין שגם נקודת מבט המשמרת את עצם ההבחנה אינה שוללת בהכרח דיון פורה במהותה של הספרות הפופולרית . דן מירון, למשל, טוען : למרות הנטייה הפוסט – מודרנית להשפיל ככל האפשר את החיץ המפריד תרבות "גבוהה" מתרבות "פופולרית", החיץ הזה קיים בפועל והוא אף דרוש ושימושי לא רק לשם הגנה על הזהות והרמה של התרבות ה"גבוהה", אלא גם, ובאותה מידה ממש, לשם הגנה על זהותה של התרבות הפופולרית ועל יכולתה לשאוף ולהגיע למצוינות משל עצמה, מצוינות מיוחדת שאינה דומה כלל לזו של התרבות האחרת . טשטוש התחומים ומחיקת הגבולות בין שתי התרבויות מסכנים את שתיהן . 10 מירון ממקד את דיונו ברומן הבלשי, ז'אנר שיעילותו נשענת, לטענתו, על שליטה מיומנת ביותר במבנה העלילה ; שליטה זו, סבור מירון, מתערערת כאשר הכותב / ת מנסה לשלב בסיפור חומרים פסיכולוגיים והגותיים הלקוחים מתחום עיסוקה ה"ראוי" של הספרות הקנונית . ניתן לחלוק על האופן הדיכוטומי והשיפוטי שבו מבחין מירון בין הקנוני לפופולרי, כמו גם על התובנות התרבותיות ועל ההנחות האידיאולוגיות המזינות את דיונו ; אולם בכל זאת דומה שיש כאן תזכורת חשובה לכך שהנחת נפרדותה של הספרות הפופולרית עשויה לעתים דווקא לשרת את העיון בתכונותיה הייחודיות . אי – אפשר לכתוב על העיסוק האקדמי ביחסי הקנוני והפופולרי מבלי לתת את הדעת על תפקידו המרכזי של הממסד האקדמי בייצור הקנוניות ובשימורה . ביקורת הספרות ותוכניות הלימודים האוניברסיטאיות נתנו במשך שנים רבות גיבוי מעשי למעמדן של "יצירות מופת" כטקסטים היחידים שניתן וראוי ללמד ולחקור, אם כי הגדרתו של הקורפוס המופתי השתנתה עם הזמן ; עצם הכללתה של ספרות מודרנית בלימודים הגבוהים היה משום ערעור על קידושה ארוך השנים של הקלאסיקה היוונית והרומית . פירוקם של מנגנוני הקנוניות בעשורים האחרונים לא רק הביא לשינוי מקיף בתוכני הלימוד והמחקר, אלא גם הציב בפני האקדמיה
|
|