|
|
עמוד:13
13 העוסקים בפסיכואנליזה בהקשריה התרבותיים . באמצעות במה זו אנו מקווים לעודד ולהמריץ שיח מחקרי המתרכז בחשיבה הפסיכואנליטית הבין-תחומית ודיאלוג פורה בין הפסיכואנליזה לדיסציפלינות אחרות . בספר גוף פוגש שפה : קריאה פסיכואנליטית בסיפוריו של דויד גרוסמן עוסק אמיר קלוגמן בכמה שאלות מרתקות הנוגעות לקשר בין גוף לשפה : האם קיימות הכרעות של הגוף ללא הסמלה וייצוג ( מה שלאקאן היה מכנה ה"ממשי" ) ? האם הגוף מניע את השפה "מלמטה" בעוצמה השקולה לתכתיבי הייצוגים לפחות ? כיצד נחקקות מילים בגוף ? האם שפה פרטית אפשרית ? ועוד . קלוגמן משתמש בסיפוריו של גרוסמן כמצע לבירור שאלות אלה . גיבוריו של גרוסמן מדברים לא פעם בשפות פרטיות שאינן נשענות על מישור הפשר והמובן וקשה להבינן במסגרת התקשורת המקובלת . במקרים רבים מעורב הגוף בשפות פרטיות אלה, וכך נוצר מפגש מרתק בין שפה לגוף, גוף מְדַבֵּר . קלוגמן מציג את הגוף "כאתר של התרחשות לשונית . זהו גוף שהמפגש עם השפה כלול ורשום בו" ( עמ׳ 117 ) . לאורך פרקי הספר קלוגמן מתאר את גרוסמן כסופר גופני מאוד . הגוף שב וחוזר בסיפוריו "כאובייקט זר, בלתי הולם ולא מותאם, ועם זאת כאובייקט בלתי ניתן למחיקה, שעל אותן דמויות ללמוד לחיות איתו" ( עמ' 119 ) . גוף פוגש שפה הוא פרסום ראשון של מחקר מקיף ורחב על יצירתו של דויד גרוסמן, הכולל התייחסויות למגוון טקסטים מתקופות שונות של כתיבתו . ספרו של קלוגמן מחדש גם בנקודת המבט הבין-תחומית, פסיכואנליטית-פילוסופית, שממנה מתבצעת הקריאה בסיפוריו של גרוסמן . זאת ועוד, הידע והניסיון הקליני של קלוגמן משדה הפסיכואנליזה הלאקאניאנית מאפשרים לו לקרוא את הטקסטים מתוך אוריינטציה פסיכואנליטית מובהקת - קריאה צמודה, רגישה לפרטים קטנים ושוליים לכאורה, לעיתים בלתי גוף פוגש שפה
|
|