|
|
עמוד:11
11 והיה באחרית הימים מנבואותיו ) לנביא ישעיהו בן אמוץ, אשר חי ופעל בירושלים במאה ה- 8 לפנה"ס, תקופה שבה האימפריה האשורית עמדה בשיא עוצמתה . לצורך העניין מכונה נביא זה "ישעיהו הראשון" . החלק השני מיוחס לנביא אנונימי שחי בגלות בבל במאה ה- 6 לפנה"ס . בימים אלה ממלכת בבל שרויה בדעיכה, ואילו הממלכה הפרסית עולה ופורחת . לצורך העניין נהוג לכנות נביא זה בשם "ישעיהו השני" או "הנביא המנחם" וכיו"ב . חוקרים רבים סבורים שבדברי ישעיהו השני שולבו דברים של עוד מחבר המכונה "ישעיהו השלישי", ואלה מוצגים בדרך כלל בפרקים נ"ו - ס"ו בספר ישעיה . לשיטה זו, חיבורם של שני חלקי ספר ישעיה ( א' - ל"ט, מ' - ס"ו ) הוא חיבור "מכני" ובמידה רבה מלאכותי, באשר מדובר, כאמור, בשני נביאים שונים ובשתי תקופות שונות . לעומת זאת בחוגים רבים של מחקר ספר ישעיה ניכרת בשנים האחרונות מגמה חדשה : הכרה ברעיון המכונה "אחדות ספר ישעיה" . לשיטה זו, הצירוף של ישעיהו השני אל ישעיהו הראשון אינו חיבור מכני גרידא אלא חיבור המבטא עריכה כוללנית של ספר ישעיה כולו מפרק א' עד לפרק ס"ו . כמובן, אין בשיטה זו משום הנחה שמדובר בדברי נביא אחד ( כפי שמקובל בפרשנות המסורתית ) , אלא בדברי שניים או יותר נביאים או מחברים אשר צורפו יחדיו, עובדו ונערכו באופן כזה אשר יהיה אפשר לקרוא את הספר כיצירה אחת שלמה מראש ועד כלה . הואיל ועיקריה של שיטה זו מקובלים עליי, אציג בזאת את תפיסתי על אודות הספר : ספר ישעיה ( פרקים א' - ס"ו ) התהווה, כנראה, במשך תקופה של כ- 250 שנה : מסוף ימי ישעיהו בן אמוץ, בסופה של המאה ה- 8 לפנה"ס, ועד לימי בית שני, בעיצומה של התקופה הפרסית . דמותו המרשימה של בן אמוץ השפיעה על הציבור שנים רבות לאחר מותו . אישיות זו יצרה סביבה, כבר בחייו של הנביא, קבוצה גדולה של תלמידים-מעריצים שפרסמו את תורתו והפיצו אותה במשך הדורות הבאים וכך יצרו אסכולה
|
|