|
|
עמוד:12
12 סלינה משיח, תמר ורטה-זהבי פוליטית ( משיח, 2018 ) , פנתה אליי והפצירה : "סלינה, את חייבת להנגיש את הרעיונות לגננות, לגננים, לילדי הגן ! " . ההכרה בחשיבות האוריינות הפוליטית בגיל הרך, הלהט והדחיפות שהגננת הגמלאית והאכפתית ייחסה להטמעת הנושא בקרב מורים, פרחי הוראה וילדים רכים סדקו בי סימן קריאה : "אבל איך ! " . יש שפתאום פוגש אותנו פתע . לד"ר תמר ורטה-זהבי הייתה הרלוונטיות של החינוך לאוריינות פוליטית בבחינת שאלה רטורית . כמדריכה פדגוגית, סופרת ילדים ופעילה פוליטית, תמר ראתה באוריינות פוליטית את החוליה החסרה בתצרף כישורי החיים של ילדי הגיל הרך . כמו בתבנית מוכרת של ספרי ילדים, היא פנתה לד"ר רננה גרין-שוקרון, מנהלת המרכז לספרות ילדים ונוער במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, והציעה לה להצטרף למשימה . מכאן ואילך החל רעיון האוריינות הפוליטית בגיל הרך ( גילאי 4 - 8 ) לרקום עור וגידים . לא היה ספק בידינו שספרות הילדים, המשמשת אמצעי לחִברות, לאוריינות ולתִרבות, היא שתשמש מצע להנחלת האוריינות הפוליטית לילדים . הרציונל שמאחורי בחירת הסיפורים והשירים לא היה קשור לסנטימנט אישי או מתודי, אלא למידת הנגישות של הספרים לצוות ההוראה ולילדים . אף שהתייחסנו לספרי הקריאה המומלצים בתוכניות הלימוד לילדי הגיל הרך וכן להתאמתן של היצירות לקוראים הצעירים, הרי שהספרים והשירים שנבחרו היו בעיקר אלה שנמצאו על מדף הספרים בגנים ובחדרי הילדים . יש שסטינו מדגם זה, על מנת לבחון את המידה שבה הילדים עשויים לפענח גם מסרים שיועדו לקוראים מבוגרים יותר וגם את משמעות הסאב-טקסט הפוליטי המוכמן בהם . לצורך הקראת הסיפורים ועירור שיח פוליטי בין הילדים, נבחרו כמה גני ילדים באזור ירושלים . תמר מקיימת במוסדות החינוך האלה אימוני הוראה עם הסטודנטיות, וזוכה לאמון הצוות החינוכי . מלכתחילה נבחרו אוכלוסיות ילדים שבאו משכבות
|
|