|
|
עמוד:12
12 • כלים לפיענוח טקסט בשפה הערבית הנחה שהלומד איננו מבין את המשפט או מבין אותו הבנה חלקית, ובהנחייתנו הוא לומד לזהות סימנים חיצוניים של המילים הנמצאות במשפט, ולפי חוקים תחביריים הוא לומד לקבוע אילו מן המילים קשורות זו בזו ומה טיבם של קשרים אלה . לפי אורנן, גילויים של קשרים אלה תוך הניתוח התחבירי מהווים מפתח לפענוח והבנת תוכן המשפט ( עוזי אורנן, תשל"ט ) . עיקרון-העל שהנחה אותנו בהתווית דרך זו הוא ש המבנה מוביל למשמעות . כלומר למבנה המשפט ולמיקום המילים בו יש משמעות ולא רק לפירושי המילים, שכן הקריאה, כפי שטען חומסקי, איננה רק תהליך של חיבור לינארי של משמעויות של מילים סמוכות ( חומסקי, 1965 ) . ניתן לומר, כי מבנה המילה, המשפט והטקסט משקפים את המשמעות הגלומה בהם . על מנת להגיע לפיענוח המשמעות שהיא המטרה העיקרית, אנו מטפלים בתבניות הטקסט ברמות שונות כמפורט להלן : ברמת המילה הבודדת, למשל אנו לומדים אם היא פועל או שם, ואילו רכיבים יכולים להצטרף אליה בהיותה פועל או שם . ברמת הצירוף, למשל אנו לומדים מאילו רכיבים הוא בנוי ( שם עצם + שם עצם, או שם עצם + שם תואר ועוד ) . ברמת הפסוקית, למשל אנו לומדים לזהות את גבולותיה, ואיזה תפקיד היא ממלאת ביחס למשפט השלם . ברמת המשפט, למשל, אנו לומדים לזהות את חלקיו העיקריים . יש לציין שהגישה שננקטת כאן מסתמכת על אחת הגישות המקובלות בבלשנות המערבית הכללית, בדומה לגישה שנקט י . פלד ( 1998 ) . עיקרון נוסף שעמד לנגד עינינו הוא הקניית כלים מעשיים שיובילו את הקורא צעד אחר צעד מהכרת המבנה עד לפיענוח הטקסט . כך למשל, כיוון שהתופעות הלשוניות אינן נלמדות כתכלית לעצמן, אלא הן משמשות אמצעי להבנת מבנה הטקסט והבנת תוכנו, לימוד תופעה לשונית כלשהי ייעשה בשתי רמות : א . לימוד התופעה . ב . ניסוח כלי מעשי שיאפשר להשתמש במידע שהתקבל מלימוד התופעה הלשונית על מנת לפענח את משמעות הטקסט בו היא מופיעה . כלי זה מכונה בספרנו : "צידה לדרך" . ייחודו של הספר, בין היתר הוא ב הקניית כלים לחשיבה תוך כדי קריאת הטקסט, וב פיתוח יכולת הניבוי . על פי גודמן, ( 1967 Goodman, ) דרך זו, מביאה את הקורא לשאול שאלות
|
|