דבר המחבר

עמוד:14

14 על אבן גבול שלנו עם הממלכה ההאשמית . תנועה לעבר הגבעה . אבן הגבול יושבת על כיפה תלולה וגבוהה וכ- 70 מטר מראש הכיפה חיילים ירדניים ממולנו — שלושה על ראש הכיפה ושלושה בצד . התלבטות קצרה, פה מושגים של צנחנים כמובן . האם להסתער או להתחכם ? להסתער אפשר רק למעלה, אבל זו הטעיה, ההפתעה מחכה בצד . ואז ההחלטה שלי היא לעשות דילוג קטן לאחור ולעשות איגוף על מנת לתפוס אותם מאחור . כמו בצנחנים, המקלען יורה בבודדת, הקשר מסתבך עם הכבל של הקשר והעוזי שלי איכשהו יורה . אבל בכל זאת מבצעים דילוגים לאחור ובמקביל מתחילים להתקשר לעבר המאהל שבו נמצאים הג'יפים . קריאה אחת, קריאה שנייה, קריאה שלישית . אין קול ואין עונה . אחרי שרמת ההיסטריה מתחילה לטפס נשמע הדהוד, קול עמוק ושליו, "מה הבעיה ? מה קורה ? " נו, כמובן שקול עמוק ושליו עם הזריחה זה קול מוכר, קולו של יאיר . ומה קורה ? צריך עזרה, צריך חילוץ . אז עוד לא ידענו שיאיר בדרך כלל משחק את תפקיד המחולץ והחלטנו לנסות אותו בתור מחלץ . יאיר מזעיק את הג'יפים . מקפיץ את כולם, מגיעים ומחלצים . זכות גדולה נפלה בחלקי . זכיתי לשיתוף פעולה מוצלח מצד חברי מחלקת סאגר, בני משפחות ורבים אחרים שכל אחד מהם תרם תרומה לסיפור השלם, מי בכתב, מי בעל פה, מי בביקורת ומי בהערות מסייעות . תודות לכולכם ! לאחר כל זאת אתחיל כפרולוג עם סיפור מופת אחד שהתרחש בחולות שמדרום מערב לאיסמעיליה לאחר תום מלחמת יום כיפור . הסיפור במלואו יובא בהמשך . יאיר דוד 2022

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא