דבר המחבר

עמוד:11

11 אנשי מחלקת סאגר התנהלו אחרת, לגמרי אחרת . אלו הנהיגו לעצמם אורחות שירות שחרגו מכל נורמת התנהגות צבאית שנחשפתי אליה . זאת מחלקה שלוחמיה לא הסתפקו במילוי תפקידם . אלה אנשים שהבינו טוב יותר משהבין צה"ל את התפקיד שנטלו על עצמם, או לפחות כך הם סברו . מכל מקום כך הם התנהלו . לצופים מהצד הם נראו לעיתים ככנופיית פרחחים, וחלק מהם אף היו מוכנים לראות את עצמם ככאלו . עם זאת, לוחמים "פרחחים" אלו עשו מעל ומעבר לנדרש למען השגת התוצאה ולא קידשו את הדרך להשגתה . את חלקם הכרתי בעת שירות החובה שלי בצה"ל, בסיירת הצנחנים ובקורס לניווט טילי נ"ט מסוג אשף, שהתנהל ביחידת תותחנים . עם חלקם שמרתי על קשר חברי קרוב כל השנים . השכלתי להבין שנחשפתי לסיפורם של אנשים מופלאים, סיפור שבמשך שנים רבות סברתי שיש לספרו, אך משום מה, הוא מעולם לא סופר דיו . עתה החלטתי שאין להמתין ובסיועם של חברים אלו אנו חולקים את הסיפור עם העולם . לא רק עניין היסטורי יש בסיפור . אני מאמין שחשיבותו גדולה הרבה יותר . לאורך כל חיי חדרה בי ההכרה שקיומנו כאן, בסביבה עוינת זו שבה אנו חיים, אינו מובטח וכי אין לנו שום סיכוי להתקיים אם כולנו נמלא את משימותינו רק במאת האחוזים ותו לא . אין די בכך . חייבים להיות כמה, לא כולם, שיעשו יותר . הרבה יותר . כך נהג סבי כלוחם וכמפקד בשדות הקרב בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה, כך לחם אבי בפלוגות הלילה של אורד ווינגייט, כך השתדלתי לנהוג גם אני . לא כולם יכולים להיות כאלה ואולי בלתי אפשרי לדעת מראש מי מתאים להתנהגות כזו, אך סברתי שנכון להציג לציבור הקוראים את דבר קיומה של אפשרות חריגה ומבורכת זו, שמא היא תחלוף מהעולם, אף שספק רב בעיניי אם בצה"ל של היום יכולה להתקיים תופעה דומה . סיפורם של אנשי מחלקת סאגר מובא כאן מפיהם . התחלתי לאסוף סיפורים אלה ממסמך שכותרתו תיעוד קורותיה של מחלקת הסאגר בגדוד 66 , שערך אבישי בן-פורת, שהיה בזמנו חייל בפלוגה ד' של גדוד 66 בחטיבה 55 . התיעוד התבסס על הקלטה של דברי לוחמי המחלקה, שהייתה גם היא בגדוד 66 בזמנו, ונעשתה בשנת 2002 במשאבי שדה . מפקד המחלקה, גדעון

דוד, יאיר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר