דבש או עוקץ – עריק לריק, הערק, או שמא רק?!

עמוד:39

| גיליון ,91 אדר ב' תשפ"ב, מרץ 2022 39 באמצעות בניהם של צדוק ואביתר הכהנים, את הידיעה כי "כזאת וכזאת ייעץ אחיתופל את אבשלום ואת זקני ישראל, וכזאת וכזאת ייעצתי אני, ועתה שלחו מהרה והגידו לדוד לאמור : אל תלון הלילה בערבות המדבר, וגם עבור תעבור [ את הירדן ] , פן יבולע למלך ולכל העם אשר איתו" . ה- Happy end ידוע היטב וכבר אינו מענייננו ואנו נסתפק אפוא בקלסיקה זו של החדרת מרגל או סוכן השפעה, כביכול כעריק, ותרומתו המכרעת ברגע הקריטי של המערכה . ניצניו של "הסוס הטרויאני" . . . כמה מאות שנים קודם לסיפור התנ"כי, נקטו גם שכנינו מדרום בתרגיל הונאה על ידי עריק מדומה, או כך לפחות סיפרו : תחותמס השלישי , מגדולי הפרעונים ( שלט בשנים 1425 - 1479 לפנה"ס ) , ידוע לנו בעיקר ממסע המלחמה שערך בשנת 1458 לפנה"ס ובמהלכו נאבק במגידו בברית של מלכי כנען, קרב שאליו הגיע לאחר שבניגוד להצעות מצ ביאיו – עבר עם צבאו דרך נחל עירון דווקא - והצליח בכך להפתיע את אויביו, שעיקר צבאם נערך באזור תענך - ואדי מילק . על פי המסופר ב"פפירוס האריס 005" ( שלפי ההערכה חובר באמצע המאה ה- 11 לפנה"ס ) , אחד ממצביאיו של אותו תחותמס ושמו צחו תי, הטיל מצור על העיר יפו, אך נכשל בני- סיונותיו לכבוש אותה בכוח הנשק . על כן, פנה - לדרך העורמה : הוא הסתיר כמה מהמובחרים שבלוחמיו בתוך סלים גדולים, שאותם שלח כמנחה לעיר בתואנה שהחליט למרוד במלכו . שומרי העיר התפתו לפתוח את השער ומשנ כנסו פנימה נושאי המנחה, הם השתלטו, יחד - עם חבריהם המוסלקים בסלים, על העיר ופתחו השערים בפני שאר הצבא . יצוין כי לדעת מרבית החוקרים, זו אינה אלא מעשיה ששיעשעה דורות רבים ולבסוף שימשה אבטיפוס לסיפור "עלי באבא וארבעים השו דדים" . ייתכן אגב, שגם אודיסאוס, מאות שנים - מאוחר יותר, קיבל השראה מסיפור זה ו"תרגם" אותו לעיצוב הסוס הטרויאני שלו, ועל כך בה משך, אך לא לפני שנגולל סיפור מפורסם אחר - אשר בו, כמאמר האמריקאים, טעמו המצרים עצמם את טעמה של התרופה שבה האכילו את העכואים . מדובר ברעמסס השני, אחד מגדולי מלכי מצרים, ובקרב קדש שעל נהר האורנטס ( האורנת ) , ב- 1274 לפנה"ס . קרב זה התנהל בין שתי האימפריות הגדולות של התקופה, המצ רית והחיתית, והוא מתועד היטב הן על ידי המ- צרים והן על ידי החיתים : - לאחר מסע ארוך ממצרים, הגיע הצבא המ צרי לאזור המערכה, כאשר רעמסס עצמו פיקד - על עוצבת אמון ואחריה נעו ארבע דיוויזיות נו ספות . שני בדואים שהתחזו לעריקים הגיעו - למחנה המצרי וכשהובאו בפני רעמסס, סיפרו כי הצבא החיתי נמצא כמאה קילומטרים מה עיר קדש, ליד חלב . הייתה זו כמובן תרמית, שכן - הצבא החיתי, בראשות המלך מוותאליש , הס- תתר מצפון לקדש, מאחורי התל שעליו שכנה העיר . המלך המצרי נפל בפח ובעקבות המי דע הכוזב יצא עם הדיוויזיה שלו לעבר קדש, - בעוד שאר הכוחות השתרכו מאחור . רק מזל רב והשתלשלות עניינים שלא כאן המקום לפרטה, הצילו את רעמסס מתבוסה מחפירה והמערכה הסתיימה למעשה בתיקו . . . . ויישומו המוצלח ! הדוגמה הבאה מעבירה אותנו, כמובטח לעיל, ליוון הקדומה ולאירוע המפורסם של החדרת סוס עץ ענק ובו חיילים יוונים אל תוך טרויה, תחבולה שאפשרה את כיבוש העיר לאחר שלא יכלו לחומותיה במשך עשר שנים . הסיפור מו פיע הן באודיסאה של הומרוס שנכתבה בסוף - המאה התשיעית לפנה"ס ( רוב החוקרים מתא רכים את המלחמה, אם אומנם הייתה, ל- 0521- בקירוב, לפנה"ס ) , והן באיניאס של וירגיליוס שנכתב בשנים 29 - 19 לפנה"ס . על פי וירגיליוס, תכסיס ההחדרה לווה במ עשה הונאה שאִפשר את הוצאתו אל הפועל : - לאחר הצבת הסוס לפני חומת העיר, שרפו היוונים את אוהליהם והפליגו ללב ים, אך הת חבאו מאחורי אי סמוך . למוחרת, מצאו הט- רויאנים את מחנה היוונים נטוש ובו סוס העץ . - עוד הם דנים ומתווכחים ו"נער כפות סוחבים הרועים, בצעקה יובילוהו אל הארמון לשימו לרגלי השרים והמלך . זר ונוכרי הוא להם ונפל מרצונו אל השבי יען חפץ להוליך לקריה את "צבאות האיונים ( יוונים ) . היה זה היווני סי- נון שסיפר לשוביו כי ערק . עוד למדו מפיו כי היוונים התייאשו מלכבוש את טרויה וכי הסוס הענק שהשאירו מאחוריהם נועד כמתנה לא לים, להבטיח את הפלגתם הבטוחה . לטרויאנים - לא נותר אלא להכניס את הסוס לעירם, ובר דת הלילה פתח סינון את הפתח הנסתר בבטן - הסוס, והלוחמים הגיחו ממנו והרגו בטרויאנים הלומי היין . או אז סימן סינון סימן ליוונים, בא בוקות, כי ישובו לעיר שזקיפיה חוסלו ושעריה - נפתחו בפניהם לטבח נורא . יוון העתיקה מספקת גם מספר סיפורי עריקה, אותנטיים, של דמויות בולטות באתונה ובספרטה שמצאו מקלט אצל האויב הגדול, הפרסי ( זאת בנוסף לכאלה ש"סתם" בגדו בה עברת ידיעות לפרסים – ראה מאמר של החתום - מטה : "ריגול מיתולוגי", "מבט מל"מ" גיליון ,61 אוקטובר ,2011 עמ' 40 - 43 ) . בהקשר שבו אנו עוסקים ראוי לספר על עלילותיו של דמרטוס : הלה מלך על ספרטה בין השנים 515 ל- 491 לפנה"ס . בעקבות סכסוכים עם שותפו לכס, הודח ונמלט אל דריווש הרא שון, מלך פרס, וזכה למקלט ואף לנחלות בא- אחיתופל וחושי "מייעצים" לאבשלום . תחריט של יוהנס וויריקס מהמאה השש-עשרה ( ויקיפדיה ) - דבש או עוקץ – עריק לריק, הערק, או שמא רק ? !

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר