|
|
עמוד:36
| גיליון ,91 אדר ב' תשפ"ב, מרץ 2022 36 להפסיק את תנועת השיט בתעלה ( מה שקורה בעת הפעלת כל סוגי הגשרים הצפים ) . יתרון זה מאפשר מעבר מסיבי של כוחות אל סיני, עם אפשרות הפתעה . • "תעלת סואץ החדשה" וגשרי מסילת הברזל בפירדאן . ב- 2015 הוחל בכריית תעלה נוספת, המכונה "תעלת סואץ החדשה" . מדובר בקטע של 35 קילומטרים שבו מתאפשרת תנועה דו-סטרית של אוניות . התעלה החדשה מחייבת כמובן אמצעי גישור נוספים, אך אין בה כדי להסביר את היקף הגישור כיום . התעלה החדשה גרמה להפסקת תנועת הרכבות לסיני, וכיום הולך ומוקם גשר מסילת ברזל על התעלה החדשה . העבודות עומדות להסתיים בשנת 2022 . מדוע צבא מצרים מתעצם ? מניתוח יריביה האפשריים של מצרים, עולה כי כולם מרוחקים ממנה למעלה מ- 1,000 קילומטרים, והחזקים מביניהם ( טורקיה ואיראן ) שוכנים אף מעבר לים . "איומים" אלו לא מסבירים את צבא היבשה הגדול . ישראל היא איום הייחוס של כוחות היבשה בצבא מצרים, והיא ההסבר הטוב ביותר להתעצמות זרוע היבשה . פיתוח התשתיות הצבאיות בסיני ובחזית התעלה, והיעדר פיתוח דומה מול זירות אחרות – מחזקים את הערכתי כי מעייניו של זרוע היבשה בצבא המצרי נתונים ל"הכשרת זירת הלחימה עם ישראל" . אם הערכתי נכונה, אזי מאליה עולה השאלה : למה ? לכאורה התשובה היא חשש מישראל . ייתכן כי תשובה זו הייתה נכונה עד לשנת 2007 , אבל אז קרו שני תהליכים המעידים כי חלה תפנית בחשיבה המצרית . ראשית, המצרים זנחו את מערך ההגנה המשוכלל בפתחת רפידים, ובכך הכריזו שאינם חוששים עוד מהאפשרות שישראל תצליח לכבוש את מחצית סיני . שנית, הם החלו בהליך מואץ של בניית תשתית צבאית בסיני, המאפשרת הכנסת כוחות גדולים לסיני תוך זמן קצר – תהליך הנמשך גם בימים אלו . אם מצרים אינה חוששת עוד מישראל, מה אם כן מביא אותה להשקיע סכום של למעלה מ- 120 מיליארד דולר בהתעצמות ? התשובה שלי לשאלה זו היא שצבא מצרים רואה בנספח הצבאי להסכם השלום – הסכם משפיל, הפוגע בריבונותו וביכולתו של הצבא להתנהל כרצונו בארצו שלו . מאז חתימת הסכם השלום, הצבא המצרי מכרסם בכל דרך אפשרית בהסכם ( פרטים תוכלו למצוא בספרי "מודיעין תלוש מהקרקע" ) . להערכתי, המבוססת על ניתוח מועדי בניית מתקני התשתית בסיני, בשנים 2013 - 2014 צבא מצרים קיבל החלטה אסטרטגית שמגבלות הסכם השלום אינן חלות עליו יותר והוא מתנהל בחופשיות בכל שטח סיני ( בניגוד להסכם הקובע שהמחצית המזרחית של סיני תהיה מפורזת כליל מכוחות צבא ) כאדון בארצו, ללא צורך להשתמש עוד ב"טריקים ובשטיקים", שבהם הוא הסווה עד אז את פעילותו החורגת מסעיפי ההסכם . מכאן אני מגיע למסקנה כי התעצמות צבא מצרים נועדה להעביר לישראל את המסר הבא : די למגבלות ההסכם – אנו נתנהל בסיני כרצוננו, ושלא תעלו בדעתכם להתנגד לכך . אם תחליטו, בניגוד לתחזיות, לפעול צבאית לשינוי המצב – תמצאו אותנו מוכנים לכל תרחיש . היכולות של זרוע היבשה גם אם הניתוח שלי בסעיף הקודם הוא שגוי וקיים הסבר אחר לפשר ההתעצמות של צבא מצרים, אני מקווה כי מי שיקרא מסמך זה יסכים איתי כי בעקבות רכש אמצעי הלחימה ופיתוח מערכות התשתית הצבאית והאזרחית – צבא מצרים יכול לבצע את המהלכים הבאים : • 58 המעברים על תעלת סואץ, 1,860 מובילי הטנקים, המערך הלוגיסטי שנבנה בסיני ומערכת הכבישים המהירים שנסללה לכיוון גבול ישראל – מאפשרים לשלוש עד חמש דיוויזיות להיערך בגבול ישראל תוך פחות מיממה . • למצרים יש יכולת להנחית בחופי ישראל כוח של כדיוויזיה ממוכנת . • מחסני הענק לאמצעי לחימה והתעשייה הצבאית המפותחת – מאפשרים למצרים לנהל מלחמה לאורך זמן, ללא תלות בייבוא . המאמר, המעודכן לסוף ספטמבר 2021 , מבוסס על מקורות מידע גלויים, ובראשם שימוש נרחב ב- Google Earth . עם כל החשיבות שאני מייחס למידע המופק מצילומי אוויר ולוויין, ברור שאין די בהם כדי לקבל תמונה שלמה, ויש הכרח להסתייע במקורות מידע נוספים שלא עומדים לרשותי . עקב כך, יש נושאים חשובים שהידע שברשותי אינו בשל להצגה בפני הציבור . בין הנושאים שלא דנתי בהם נמנים : נשק אטומי, נשק ביולוגי וכימי, טילי קרקע- קרקע, האזנה ולוחמת סייבר, וחימוש מדויק . אחרי ההסתייגות שלעיל, אני סבור שדי בנאמר במסמך זה כדי להביא את הנושא המצרי לקדמת השיח האקדמי והציבורי . היכרות לעומק עם המתרחש במצרים – עשויה להביא לשיפור יחסי השכנות בין המדינות . פרטים נוספים וסימוכין לאמור במאמר זה, ניתן למצוא באתר האינטרנט "דקל מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע", בקישור : https : / / www . dekelegypt . co . il / התעצמות הצבא המצרי לאחר הסכם השלום האצת פיתוח תשתיות מ - 2007 והלאה
|
|