|
|
עמוד:9
9 תמצית ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 : שנת החיסוןס אתגרים פנימיים וחיצוניים לביטחון הלאומי ישראל פועלת בסוריה — במסגרת המב״ם — נגד התבססות איראן וחזבאללה, שוחקת ומאיטה אותה, אך נראה שלא תצליח לסכלה לחלוטין . מנגד, רצף המכות שספגה איראן מצמצם את יכולת ההבלגה שלה ועלול להובילה להגיב כנגד ישראל, גם באמצעות שלוחיה בזירה הצפונית . בנסיבות אלו, לצד ההיערכות לתגובה איראנית אפשרית, נכון שישראל תמשיך להפגין נחישות לפעול נגד התעצמות הציר האיראני-שיעי, ההתבססות האיראנית ופרויקט הדיוק, תוך התאמת השיטות, הזירות וקצב הפעולה לתנאי הזירה המשתנים . בפרט יש לבחון ולהגדיר את העיתוי הנכון לפעולה נגד פרויקט הדיוק, תוך הבנה שייתכן כי תוביל להסלמה רחבה . הימצאות מאות טילים מדויקים בידי הציר האיראני ובפרט בידי חזבאללה, שביכולתם לגרום בישראל פגיעה אזרחית נרחבת ולשתק מערכים חיוניים, היא איום אסטרטגי שאין לאפשר את התפתחותו . האתגרים בזירה הצפונית לא ייעלמו, אבל ככל הנראה לא יגיעו בקרוב לכדי הסלמה נרחבת, משום שבשלב זה כל השחקנים המעורבים ממוקדים בהתמודדות עם השלכותיו של משבר הקורונה ואינם חפצים במלחמה . אלא שגם בתקופה זו הומחשו הסיכונים של דינמיקת הסלמה לא מתוכננת ולא רצויה, שעלולה להוביל למלחמה בזירות לבנון, סוריה ועיראק . מתאר זה של מלחמה רב- זירתית ( ״מלחמת הצפון״ ) צריך להיות איום הייחוס העיקרי למלחמה, ועל ממשלת ישראל להתכונן אליה ולוודא שהציבור מודע למאפייניה ולתוצאותיה האפשריות, בדגש על פגיעה חמורה בעורף האזרחי . בד בבד יש לנהל מאמץ מדיני וביטחוני יזום למניעת מלחמה ולמיצוי חלופות אחרות לקידום יעדי ישראל בזירה הצפונית . הזירה הפלסטינית : שימור הקיים או חתירה לשינוי ? בשנת 2020 ספגה המערכת הפלסטינית שלל מכות : הוצגה ״תוכנית טראמפ״ להסדר ישראלי-פלסטיני, שלמעשה התעלמה מהפלסטינים ומדרישותיהם ואימצה את עמדת ממשלת ישראל הנוכחית בחלק מהנושאים ; הוכח חוסר יכולתה לעצור את כוונותה של ממשלת ישראל להחיל ריבונות על שטחים בגדה המערבית ; אבד כוח הווטו הפלסטיני על כינון נורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות ; ומגפת הקורונה יצרה משבר בריאותי והעמיקה בזירה הפלסטינית את המשבר הכלכלי והחברתי . בה בעת, השהייתה של החלת הריבונות הומרה על ידי ישראל במדיניות של סיפוח זוחל ובהרחבת הבנייה בכל ההתנחלויות בגדה המערבית . נראה כי מבחינת ההנהגה הישראלית הנוכחית אין עניין לקדם תהליך מדיני מול הפלסטינים, שכן בראייתה המצב הנוכחי משחק לידיה של ישראל, בוודאי כאשר נפרץ מחסום הנורמליזציה עם מדינות ערביות . גם אם תגיע ישראל למשא ומתן עם הפלסטינים ( אש״ף / הרשות הפלסטינית ) , היא תדרוש כנראה שתוכנית טראמפ תהווה בסיס לדיון — דרישה הצפויה להידחות על ידי הפלסטינים . עם זאת, בחירת ביידן לנשיאות מסמנת מגמה חיובית בעיני הנהגת הרשות הפלסטינית . הממשל החדש צפוי לגלות תמיכה פחותה בעמדות ישראל בהשוואה לממשל טראמפ, ואף צפוי שמדינות אירופה, על רקע התקרבות טרנס-אטלנטית מחודשת, ישכנעו אותו לפעול לחידוש התהליך המדיני ולקידום פתרון שתי המדינות . המפלגה הדמוקרטית האמריקאית תומכת ברעיון שתי המדינות, אך לא סביר שהממשל יבטל את ההכרה בירושלים כבירת ישראל, או ישיב את השגרירות מירושלים לתל-אביב . לעומת זאת, סביר להניח שהממשל החדש יבטל את ההכרה ( של ממשל טראמפ ) בחוקיותם של ההתנחלויות והמאחזים הישראלים בגדה המערבית . כמו כן, אפשר שהממשל החדש יפתח את נציגות אש״ף בארצות הברית ואולי גם קונסוליה עצמאית במזרח ירושלים . שתי ההנהגות הפלסטיניות ( הרשות הפלסטינית בגדה המערבית וחמאס ברצועת עזה ) ניסו, ללא הצלחה, להסדיר את היחסים ביניהן בפיוס, באחדות ובעריכת בחירות . התוצאה היא דווקא העמקת הבידול בין האזורים, כשכל צד שומר על נכסיו ואינו מוכן להתגמש . לקראת כניסתו של הממשל החדש בארצות הברית גברה במערכת הפלסטינית ההבנה לגבי נחיצות התיאום עם ישראל והתלות בסיוע מצידה, וגם הוענקה מידה מסוימת של לגיטימציה לשיתוף הפעולה עימה . אשר לחמאס — המשבר הכלכלי ומגפת הקורונה מאלצים את הארגון לנסות לגבש הבנות עם ישראל כדי לשפר את המצב ההומניטרי, הבריאותי והתשתיתי ברצועה . בשורותיו החלו הכנות לבחירות להנהגה, הצפויות להיערך באביב 2021 , ונראה שגם על רקע זה תירתע הנהגת הארגון מהתגרות בישראל, שרב הסיכוי כי תוביל לעימות צבאי . במקביל, חמאס צפוי להמשיך לבנות את כוחו הצבאי, ובעיקר להגדיל את מלאי הרקטות ומאגר כלי הטיס הבלתי מאוישים, המיועדים לתקיפה בשטח ישראל . בשנתיים האחרונות נורו מספר פעמים רקטות מהרצועה — אירועים שתורצו כתקלות, אך אפשר שמדובר בירי מכוון, שנועד לאותת לישראל כי האתגרים הביטחוניים עדיין בתוקף, תוך הסתכנות בהתפתחות של הסלמה . עם זאת, ניכר שחמאס אינו מעוניין בהסלמה ואף מצליח לאכוף את הרגיעה ( היחסית ) על גורמי הכוח האחרים הפועלים ברצועה . לישראל אינטרס בקיום רשות פלסטינית מתפקדת, יציבה ולא עוינת . על כן נכון לנקוט מולה גישה תומכת ומסייעת, המכוונת לחזקה ככתובת הלגיטימית היחידה להסדר עתידי ולהציב יעד מדיני של ״הסדרי מעבר״, שיעצבו מציאות של היפרדות ( מדינית, טריטוריאלית ודמוגרפית ) ויתוו תנאים למציאות עתידית של שתי מדינות ( מתווה INSS ) . ולגבי רצועת עזה, האינטרס הישראלי הוא תקופת שקט ביטחוני ממושכת . על כן, נכון לסמן את חמאס ככתובת אחראית זמנית ברצועת עזה ולגבש עימו הפסקת אש ממושכת, תמורת שיפור מצב האוכלוסייה והתשתיות האזרחיות ( חשמל ומים ) ברצועה, ותוך מאמץ לבלום את התעצמותו . במקרה של עימות — על צה״ל וארגוני הביטחון האחרים למקד את המהלך הצה״לי בפגיעה קשה מאוד בזרוע הצבאית של חמאס ובג׳האד האסלאמי .
|
|