גבריאל צורן פסוקים, טענות, אמיתות: מבוא ל'על הפירוש'

עמוד:12

12 אריסטו הנחות אלו מאפשרות את הפרויקט שמבצע הדיאלוג לאורך 80 עמודים, בדיקה דקדקנית של מילים בודדות מבחינת ערכי האמת שהן נושאות . אריסטו פורץ לדרך שונה לחלוטין . לדידו שאלת האמת והשקר מוגבלת לסוג מסוים של יצירים לשוניים : רק טענות יכולות להיות אמיתיות או שקריות . וכך מילים בודדות, שאינן מתפקדות כחלק מטענה, אינן יכולות לשאת ערכי אמת . בצד זה יש מגוון גדול של יחידות לשון גדולות יותר ומורכבות שאינן כפופות לערכי אמת ושקר : משפטי שאלה, משפטי ציווי, משפטי קריאה . אריסטו איננו עוסק בחלק זה של הלשון בספרי ה אורגנון , אבל הוא מפנה את הקוראים אל ה רטוריקה וה פואטיקה , וכך אנחנו יכולים לחשוב שגם צורות לשוניות הבנויות בדיוק כמו טענות אינן נושאות בהכרח ערכי אמת . המבע הרטורי, בהיותו מבע המכוון לשכנע ( ולאו דווקא להוכיח ) , קרוב במידה מסוימת לבקשה, ועל כן אינו נושא ערכי אמת של ממש, גם אם הוא מורכב ממשפטים אמיתיים כשלעצמם . וכך, משפטי חיווי ( וכן משפטי בקשה וציווי ) יכולים לתפקד גם כחיקוי . במקרה זה אין הם בונים טענה בדבר קיומן של עובדות, אלא סימולציה של טענה כזאת, שכשלעצמה אינה אמת ואינו שקר . זו למעשה המשמעות

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר