|
|
עמוד:13
חילוניות מאמינות : סוציולוגיה של אמונה בנוף החילוני בישראל ׀ הגר להב 13 אינני מתכוונת שהספר מתיימר לעסוק בחקר כתביהם או לטעון טענה מחדשת לגבי פרשנות הגותם . תחת זאת אני מתמקדת באופן שבו דרך חשיבתם יכולה לסייע להבין את האוקסימורון המוטבע בכותרת הספר — חילוניות מאמינות — שכמו כל אוקסימורון חברתי מיושב מתוך בחינת הקשריו, שהם במקרה הזה ישראליוּת, יהודיוּת, וזהות מגדרית של נשים . את גורדון, בובר, דאלי והמפסון אני קוראת בספר כתיאולוגים פוסט-חילוניים . אינני טוענת כי הם פעלו ב"עידן הפוסט-חילוני", אלא כי יש דמיון בין עקרונות הגותם לבין הנחות יסוד פוסט-חילוניות, בראש ובראשונה סביב הסירוב לאמץ מבט דיכוטומי על יחסי דת-חילוניות . בה בעת, השימוש בכתביהם לצורך יצירת מסגרות פרשנות תיאולוגיות עולה בקנה אחד עם הדחף האינטר-דיסציפלינרי של הסוציולוגיה של האמונה, המבקשת לפורר את החיץ האטום כמעט שבין סוציולוגיה לתיאולוגיה . על מנת להעמיק את הדיון בכך יוקדש פרקו הרביעי של הספר, מסוציולוגיה לפנומנולוגיה , שהוא הפרק הראשון בשער השני, לדיון אפיסטמולוגי ומתודולוגי בשלוש מסגרות הפרשנות שבהן נעשה שימוש . בהמשך לפרק זה יופיעו שלושה פרקים אמפיריים . הפרק החמישי, משמעות האמונה , בוחן את האופן שבו המרואיינות מבינות את עצם מושג האמונה ואת החוויות האמונתיות שלהן . הוא חושף כי עצם קיומה של אמונה התגלה כחשוב יותר מאשר צבר טענות אמת תיאולוגיות כלשהן שהיא נושאת בחובה, וכי אמונה מובנת בראש ובראשונה כתהליך פרטי הנתפס בעיקרו כרגש וכחוויה . תפיסות שכאלה דומות בכמה וכמה נקודות יסוד לדרך שבה מובן המושג במבנה "פרוטסטנטי" של דת . בה בעת, הפרק גם מצביע על מרכיבים יהודיים המתקיימים בתוך תפיסת האמונה הזו . הפרק השישי, שפת האמונה , חושף את הלוליינות הלשונית הקשורה לחילוניות אמונתית ואת הפלורליזם הניכר במטפורות שהמרואיינות משתמשות בהן לצורך תיאור מושא אמונתן וטענות האמת התיאולוגיות שלהן . לצורך הדיון אני מציגה בפרק את המושג מלאוּת , שבו אני עושה שימוש אֶטי ( etic ) כדי להתייחס למה שהמרואיינות מכנות אלוהים . במסגרת זו, תיאולוגיה מוגדרת כהגות על היחסים שבין האדם למלאות . הגדרה זו מאפשרת, בין היתר, לזהות כי טענות האמת התיאולוגיות של המרואיינות טומנות בחובן סממנים יהודיים רבים, המדגישים את הפרטיקולריות היהודית של האמונה החילונית בקרב יהודיות בישראל . בהמשך לכך, הפרק השביעי והאחרון, אמונה ודילמת השייכות , עוסק בצורך של המרואיינות בקשר לתרבות רחבה יותר, שבמקרה שלהן מתבטאת בעיקר ביהדות . הפרק מתחקה אחר מקורות האמונה של המרואיינות ואחר תפיסותיהן את היהדות במונחי תרבות, אתנוס ולאום, ומתמקד בשייכותן היהודית, בפרקטיקות היהודיות שהן מקיימות ובטקסטים היהודיים שבהם הן משתמשות . הוא חושף את הקישור
|
|