|
|
עמוד:14
14 ישראל כ"ץ ורועי ליס המיתוס מסיפורים רווחים אחרים הוא היסוד ה"גדול מהחיים", העל-טבעי, הטמון בו . הגדרה זו דומה להגדרות רווחות אחרות . לדוגמה, רוברט סגל בספרו תיאוריות של מיתוס מגדיר מיתוס כ"סיפור על משהו חשוב" ( סגל, 2007 : 11 ) , ומצביע על הגדרת המיתוס כסיפור כמכנה משותף בכתיבתם של כל ההוגים הנסקרים אצלו בהקשר זה, החל באדוארד טיילור ( Tylor ) וכלה בקלוד לוי-שטראוס ( Levi - Strauss ) . עם זאת, כדי להבחין בבירור בין מיתוסים לנרטיבים אחרים עלינו לקבל על עצמנו קריטריונים מחמירים וספציפיים יותר . הספרות הקיימת בתחום מציעה בפנינו שתי אפשרויות להבחין מיתוסים מסיפורים אחרים, מאגדות ומנרטיבים לסוגיהם : האפשרות הראשונה, המוצגת כאן באמצעות שני כותבים בולטים - קארן ארמסטרונג ( 2005 ) ופרסי כהן ( 1969 Cohen, ) , היא הגדרת המיתוס באמצעות מאפייניו הייחודיים . האפשרות השנייה היא באמצעות התפקידים הייחודיים שהמיתוס ממלא בחיינו כפרטים וכקבוצות . קארן ארמסטרונג בספרה תולדות המיתוסים מונה חמישה מאפיינים למיתוסים ( ארמסטרונג, 2005 : 10 - 11 ) : 1 . כמעט תמיד הם נובעים מתחושת איום לנוכח חוויית המוות ומן הפחד מהכחדה ; 2 . הם קשורים לפולחן ; 3 . הם ניצבים על גבול החיים האנושיים, בתנועה בין החיים ובין המוות . המיתוסים החזקים ביותר עוסקים בהקשר זה בקיצוניות, והם מפגישים אותנו עם הכמיהה להגיע למקום שלא ראינו ולעשות דברים שלא עשינו קודם לכן, כלומר - במפגש עם הגבול ובאפשרות חצייתו . כך עוסק המיתוס בנעלם ובבלתי ידוע, בדברים מפתיעים שנתקשה להעלות על דעתנו, ושברגע הראשון איננו יכולים לתאר במילים ; 4 . מיתוס אינו סיפור שעומד בפני עצמו, אלא יש בו מוסר השכל, לקח, התוויה כיצד עלינו להתנהג ;
|
|