|
|
עמוד:13
13 כתבים מוקדמים, כרך א שבה הוא קיים כישות הפועלת מכוחה של התודעה . וכך כותב מרקס בכתבי יד כלכליים – פילוסופיים, בפרק "העבודה המנוכרת" : החיה ופעילות החיים שלה חד הן באופן בלתי אמצעי . אין היא מבדילה עצמה מפעילותה . הִנָה - פעילותה ; האדם עושה את פעילות חייו עצמה למושא של רצונו ושל תודעתו . יש לו פעילות חיים מודעת . אין היא היקבעות, שעִמה הוא מתלכד באופן בלתי אמצעי . פעילות החיים המודעת מבחינה את האדם מפעילות החיים של החיה . רק בכך הוא ישות סוגית ( Gattungswesen ) . או : הוא ישות בעלת תודעה ( bewußtes Wesen ) , כלומר חייו הם מושא בשבילו, רק משום שהוא ישות סוגית . רק מסיבה זו פעילותו היא פעילות חופשית [ לבד מההדגשה הראשונה כל ההדגשות הוספו ] . 1 התודעה היא סיטואציה רוחנית . צדדים רבים לה, אולם אפיונה העיקרי הוא היותה יחס של האדם אל העולם, שבו הוא מבחין, מבדיל, עצמו ממנו והופך אותו למושא להתבוננותו ולעיצוב על ידו . במעשה ההפרדה מכונן האדם את עצמו כמוקד של התבוננות ושל עשייה מכוח אותה התבוננות, דהיינו מכונן עצמו כסובייקט . התודעה היא אפוא ביסודה היחס סובייקט – אובייקט . ואולם האדם הופך גם את עצמו, ובתוך כך את פעילותו, למושא להתבוננותו ולעיצובו מכוח ההתבוננות . משמע : האדם עצמו הנו בעת ובעונה אחת סובייקט ואובייקט . במילים אחרות : יש לו לאדם פעילות מודעת . הפעילות המודעת, זו שהאדם יכול לעצבה בכוח התודעה, היא, לדעת מרקס, פעילות חופשית . דהיינו : הפעילות החופשית היא באורח עקרוני פעילות מודעת . החיה אינה מפרידה את פעילותה מעצמה, כשם שאין היא מפרידה את עצמה מן הטבע, כלומר היא אינה מתבוננת בפעילותה, כשם שאין היא מתבוננת בטבע . החיה אינה מתייחסת באופן תודעתי לפעילותה, ועל כן גם אין היא יכולה להופכה למושא לעיצוב רצוני שלה - לעיצוב מתוך בחירה . לפיכך פעילותה אינה פעילות חופשית . יכולתו של האדם להתבונן בפעילותו ובטבע ולעצבם על פי תכליותיו היא חירותו המהותית, וחירותו זו מתבטאת ביכולתו לעצב את פעילותו ואת הטבע באופן רב – צדדי . מרקס משתמש בהקשר של דיון זה במונח הרב – משמעי "ישות סוגית" . ראיית האדם כישות סוגית מופיעה אצל לודוויג פוירבאך ( Feuerbach ) , שמרקס התמודד עם הגותו בראשית דרכו . לפי פוירבאך, האדם נבדל מבעלי החיים בכך שהמין כולו, הסוג ( Gattung ) , קרי המכנה המשותף של כל הפרטים, הוא מושא של תודעתו . מכנה משותף זה הוא המהות . לבעל החיים יש תודעה במובן של "הרגשה עצמית", "כוח הבחנה חושי", "תפיסות" ו"שפיטת הדברים החיצוניים
|
|