מבוא

עמוד:12

12 מבוא לא הבלעדיים, להבנת הטבע . במסתו "מהי נאורות ? " ( 1784 ) , כתב עמנואל קאנט ש"הנאורות היא היחלצות המין האנושי מחוסר בגרותו שהוא עצמו אשם בה . חוסר בגרות פירושה שאדם איננו 5 במקביל, מסוגל להשתמש בתבונתו שלו ללא הדרכת אדם אחר" . ניתן לומר שהפילוסופיה החדשה של המדע צמחה עם שחרורה מהתיאולוגיה . כמו כן, ניתן לטעון שבמרחב הגדול של ההיסטוריה של הרעיונות, התפתחות המחשבה המדעית המודרנית הותנתה במידה רבה בהסרת הכתר מראש התיאולוגיה כמלכת המדעים . בדרך זו הגדיר קאנט תמורה מרחיקת לכת זו : היו זמנים שבהם המטפיזיקה כונתה מלכת כל המדעים, ואכן היא הייתה זכאית לתואר מכובד זה בשל הנושא החשוב ביותר שבו היא עוסקת . אך בימינו, בהתאם לאופנת הדור, המלכה מגונה ומושמצת מכל עבר ועבר . וכך ה מַטְרוֹנִית , לאחר הדחתה וגירושה, קוננה כמו הקובה [ אשתו של פריאם מלך טרויה ] : "הייתי הכי גדולה מבחינת מוצאי והולדתי, אך עכשיו אני מגורשת חסרת כוח" ( אובידיוס, מטמורפוזות , 13 : 510 - 508 ) . 6 ברם, במאות ה- 16 וה- 17 הופיע מתחרה חדש שטען לסמכות ולגיטימציה לדבר בשם הטבע - המדע החדש . תופעה זו ניכרת בבירור בעבודותיהם של שלושת מבשרי המחשבה המדעית המודרנית : ניקולאוס קופרניקוס ( 1543 - 1473 Copernicus, ) , יוהאנס קפלר ( 1630 - 1571 Kepler, ) וגלילאו גליליי ( 1642 - 1564 Galilei, ) . הפרק השני דן בתרומתם המכרעת של שלושת מבשרי המדע החדש להתפתחות המדע המודרני . כאשר הם מודרכים על ידי 5 . Immanuel Kant , " What is Enlightenment " ( 1784 ) , in : What is Enlightenment ? Eighteenth Century Answers and Twentieth Century Questions, ed . James Schmidt ( Berkeley : Univ . of California Press, p . 58 Emphasis in original ) ( Immanuel Kant, Critique of Pure Reason ( 1781 ) , trans . P . Guyer and A . . 6 W . Wood ( Cambridge : Cambridge Univ . Press, 1998 ) , p . 99

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר