פתח דבר

עמוד:12

[ 12 ] פתח דבר העיקרית היא הדת הרפורמית הקלוויניסטית ( református ) , שם הוענקו להם זכויות . תחת השלטון העות׳ומני, שהתאפיין על פי רוב בסובלנות דתית, מצבם היה נוח . בשלהי המאה השבע עשרה נדחקו העות׳ומנים מחלקה הארי של הונגריה והיא עברה לשלטון מלא של בית הבסבורג . יחד עם העות׳ומנים הנסוגים עזבו רבים מן היהודים, שייסדו במדינות הבלקן קהילות של ״יוצאי הונגריה״ . מספר היהודים בהונגריה בתקופה שמיד לאחר עזיבת העות׳ומנים היה קטן מאוד ובמידה רבה ניתן לומר שרצף ההתיישבות היהודית בה נקטע . הארץ נחרבה עקב המלחמות הממושכות והיהודים המעטים שנותרו בה היו נתונים למגבלות כלכליות ומשפטיות, ולעיתים אף לרדיפות . יהדות הונגריה המודרנית, שבשונה מתקופות מוקדמות יותר נשאה עתה אופי אשכנזי מובהק, היא בעיקר תוצר של הגירה מאזורים שונים במרכז ומזרח אירופה בעיקר מבוהמיה וממורביה ( צ׳כיה של היום ) ומאוחר יותר גם מגליציה ( כיום חלק מפולין ואוקראינה ) , שהיו אף הן נתונות לשלטון בית הבסבורג . ההגירה הזו, שהחלה במספרים קטנים יחסית בחלקה הראשון של המאה ה- 18 והתגברה בהמשכה, הביאה לעליית מספר היהודים בהונגריה מ- 11,600 ( על פי מפקד שנערך ב- 1735 ) ל- 81,000 ( על פי המפקד של 1787 ) – כאשר המספרים הממשיים היו כנראה גבוהים אף יותר . במהלך המאה ה- 19 התגבר שטף ההגירה והונגריה הפכה למשך כמה עשורים לארץ ההגירה החשובה ביותר עבור יהודי מזרח אירופה בכלל . ב- 1840 הגיע מספר היהודים בה ל- ,244,000 ב- 1850 ל- 340,000 וב- 1857 לכ- 407,000 . בהמשך המאה התשע עשרה חלה ירידה משמעותית בהיקף ההגירה היהודית להונגריה, בין השאר על רקע פתיחת שערי וינה להגירה יהודית, אך עם זאת גידול האוכלוסייה היהודית בה נמשך וערב מלחמת העולם הראשונה הגיע מספר היהודים בה לכ- 930,000 . בדומה למדינות אירופה האחרות עלתה שאלת שילובם של יהודי הונגריה על סדר היום החל משלהי המאה השמונה עשרה ונשמעו ביחס אליה דעות שונות . כמו במקומות אחרים טענו התומכים שהתאזרחותם של היהודים תהפוך אותם למועילים יותר לחברה ולכלכלה ואף ראו אותה כעולה בקנה אחד עם עקרונות הומניסטיים כלליים ואילו השוללים ניסו להוכיח בדרכים שונות שהיהודים אינם בני שילוב משום שמסורתם הלאומית לא תאפשר להם ליטול חלק בחיי הכלל . עם זאת, נדמה כי חיוניותם של היהודים בקידומו של אתגר הפיתוח של הונגריה ייחדה במשהו את אופי הדיונים על האמנציפציה בהונגריה לעומת מקומות אחרים . חיוניות זו שימשה בעיני תומכי שילובם של היהודים מניע חשוב ודחוף להצדקת עמדתם להעלאת הנושא לדיון ולקידום מסוים של זכויות היהודים ב״תקופת הרפורמה״ שקדמה למלחמת העצמאות ההונגרית של שנת 1848 – 1849 . מסירותם העקבית של יהודים רבים למאבקה של האומה ההונגרית במלחמת העצמאות הניעה את האסיפה הלאומית ההונגרית להכריז ביולי 1849 על אמנציפציה מלאה ״לבני דת משה״, אך להכרזה זו הייתה משמעות הצהרתית בלבד בגלל תבוסתם של ההונגרים

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר