|
|
עמוד:13
דוד מנדס - נשיא | 13 מצבו ולמנוע סיכונים . חובת הזהירות אינה מצטמצמת להימנעות מפעולה פיזית העלולה להזיק לחולה או המזיקה לו בפועל, אלא כוללת גם דרישה לשימוש בזהירות ובמיומנות בכל הנוגע לאבחנה, לטיפול ולייעוץ . מחבר הספר פורש בספרו כעשרים מקרים דימיוניים השאובים מהמציאות של טיפולים רפואיים שהסתיימו בכישלון . מדובר בחולים ובפצועים שלשווא שמו את יהבם, את אמונם ואת גורלם בידי רופאיהם . המחבר סוקר בהרחבה את המצב הרפואי של המטופל ואת הטיפול הרפואי שקיבל, ומנמק מדוע לדעתו אירעה במקרים אלו רשלנות טיפולית שגררה בעקבותיה נזקים חמורים למטופלים . המחבר אינו מסתפק בדיון רפואי, אלא מתייחס בהרחבה להיבטים משפטיים, ובוחן ומבקר חוות דעת של משפטנים ושל שופטים . המחבר מדגיש שמטרת הספר אינה להטיל דופי ברופאים או ברפואה, אלא לעורר מחשבה ולהזכיר את ייעודו של הרופא . תיאורי המקרים כוללים בראש ובראשונה סקירה מקצועית מעמיקה בתחומי הכירורגיה האורתופדית, מה שמציב שאלה לגבי קהל היעד של הספר : סטודנטים לרפואה ? מנתחים מומחים או מתמחים ? עורכי דין או שופטים העוסקים במשפט רפואי ? חולים או פצועים ? הקהל הרחב ? הספר מתגלה כפרק הוראה מקצועי הכתוב בידי איש מקצוע בכיר, ולכן מקומו גם במערך של תוכנית לימודים להכשרת מתמחים . ברם, המחבר ניחן גם בכישרון כתיבה, ועלה בידו לעטוף את סקירתו המדעית באדרת אומנותית ולהפוך את המקרים הרפואיים לאוסף של סיפורים מרתקים . המחבר יצר עבור קוראיו קבוצה של חברים דמיוניים - ארי, עורך הדין בגמלאות, שבא רעייתו, שירז, אחות של ארי ואחות במקצועה וצוריאל בנה, אשר סיים לא מכבר את התמחותו בכירורגיה אורתופדית . בני משפחה וידידים נוספים מצטרפים אליהם מפעם לפעם ומעשירים את השיחות . הקורא מוזמן להצטרף לפגישות של הידידים הללו, שמתקיימות בביתם של ארי ושבא בפסגת הכרמל, על מרפסת רחבה המשקיפה אל מרחבי הים, סביב שולחן עץ כבד, תחת עצי איזדרכת . מפעם לפעם נמזגים לכוסות קאווה צוננת, קפה או שוקו חם מהול בוויסקי, כשהמחבר שוטח לפני חבריו את סיפורי המקרים לפרטיהם . כך נסחף הקורא מבלי משים לעומקם של
|
|