|
|
עמוד:9
הקוד האתני : קב"א, מזרחים, אשכנזים ׀ זאב לרר 9 אותי ובסופו של דבר להסליל אותי כמעט בכוח לקורס מפקדי הטנקים . כאשר הבעתי אי-רצון לצאת לקורס המפקדים נקראתי לשיחה ובה הוסבר לי כי לא ייתכן שחייל עם "נתונים" כמו שלי לא יצא לקורס מפקדים ואחר כך לקורס קצינים, אף שהיה ברור בעליל כי לפי כל קנה מידה הגיוני של מוטיבציה ויכולת לא התאמתי לכך . היה לי ברור ש"הנתונים" האלה שלי, שהולכים לפניי וסוללים את דרכי בצבא, שמעולם לא עמדתי על טיבם המדויק, קשורים לרקע החברתי שלי : לעובדה שאני אשכנזי, שאבא שלי דוקטור, שלמדתי בגימנסיה רחביה . כל אלה הקנו לי זכאות ואף חובה טבעית להיות מפקד וקצין . יתרה מזו, רווחה סביבי האמונה ( השגויה, אך היא רווחת עד היום ) כי מוצא אשכנזי ורמה סוציו- אקונומית מקנים "נתונים" גבוהים, ואולי הם הם "הנתונים" עצמם . את הזכאות שהקנו לי "הנתונים" קיבלתי כמובנת מאליה, בדיוק כפי שקיבלתי את העובדה שחלק מחבריי המזרחים לפלוגה הושארו אחר כבוד בפלוגה המבצעית והביטו בעיניים כלות אחר האוטובוס המתרחק הנושא את חבריהם לקורס המפקדים, לאחר שהוסבר להם בצער כי הם אמנם חיילים טובים ומשקיעים אבל אין להם "נתונים" לפיקוד או לקצונה . איתם נשאר גם חייל אשכנזי אחד, שהיה חולמני ומהורהר, וכולם הופתעו כאשר לא יצא לקורס . לימים, כאשר כבר היה פרופסור לעיצוב, שוחחתי איתו והתברר לי כי הוא סירב לצאת לקורס המפקדים . באותה מידה של טבעיות גם קיבלתי ללא ערעור את העובדה שחברותיי הטובות מהתיכון, מבריקות, חכמות ומצליחות ממני, חלקן גם ספורטאיות בעלות יכולות פיזיות גבוהות משלי, שוהות באותה עת במחנה שנלר בירושלים ומגישות קפה לקציני מינהלה משועממים, או אם שפר עליהן גורלן — משמשות מורות בשיעורי נשק לחיילים קרביים, או קצינות, אבל ב"חיל הנשים" . גם דבריו של טופז וגם דבריו של בגין ביטאו את האתוס של "צבא העם" . במודל הוותיק של צבא העם הייתה גלומה הבטחה כי השירות הצבאי ישמש בתור האינטגרטור הגדול של מדינת הלאום, יאחד את הקבוצות החברתיות השונות, ישווה ביניהן ויהווה בסיס לסולידריות, ואף יספוג לתוכו את הזהויות האתניות ויעלים את המתחים ביניהן . יתר על כן, לבני הקבוצות המהגרות והמוחלשות בחברה הובטח כי השירות הצבאי בארגון מודרני יאפשר להם מוביליות חברתית, יקנה להם ערך וישווה את מעמדם האזרחי . אלה היו התקוות שתלה דוד בן-גוריון במודל צבא העם שלו, וכך הבטיחה המדינה לקבוצות המוחלשות חברתית בתמורה לשירות חובה ולהקרבה צבאית . להבטחה זו האמינו גם סוציולוגים רבים שתיארו את הצבא כסוכן של שוויון, מודרניזציה ואינטגרציה במדינת הלאום הישראלית החדשה . עם זאת, צבא העם הציב מבחן בפני הקבוצות האתניות : מודל האזרחות הרפובליקני שעמד בבסיסו התנה מעמד, כוח וזכויות אזרחיות בחובת השירות ובתרומה הצבאית . כלומר, זכאות לשוויון אזרחי דרשה השתתפות תורמת בדרגי
|
|