|
|
עמוד:14
14 הצעה לסדר 38 חסמים לא- פורמליים ( נסתרים ) המקשים על מימוש הזכויות של יחידים או של קבוצות, או מונעים אותו, ומכאן שאין זה שוויון אמיתי . 2 לפי היגיון זה, יש הצדקה לפגוע בשוויון הפרוצדורלי כדי לקדם שוויון מהותי . אפליה מתקנת לטובת קבוצות חברתיות מסוימות, הנדרשת כדי לקדם שוויון מהותי שיאפשר את מימוש זכויותיהן, היא דוגמה מובהקת לכך . זהו גם הבסיס לטענה שאין די בכללים המבטיחים שוויון פרוצדורלי בזכותם של נשים וגברים להיבחר, שכן רוב הדמוקרטיות מקיימות כללים כאלה ואף על פי כן ייצוג הנשים בפרלמנט, ממאפייני השוויון מהותי, הוא נמוך בשל חסמים כלכליים, תרבותיים ואחרים המקשים על נשים להיבחר . לפיכך נדרש אימוץ מכסות ייצוג לנשים, כגון קביעת סף תחתון ( שיעור או מספר נשים מינימלי ) מחייב למפלגה כתנאי להתמודדותה בבחירות . אומנם קביעת סף שכזה פוגעת בשוויון הפרוצדורלי, אך היא משרתת את השוויון המהותי ( שפירא ואח', 2013 ) . בשפה משפטית, ובמיוחד בפסיקה הישראלית, יש למונחים אלה משמעות שונה מעט . בשפה המשפטית נהוג להבחין בין שוויון פרוצדורלי או שוויון מוחלט , שמתקיים אם הכללים חלים באופן שוויוני ואחיד על כל השחקנים, ובין שוויון מהותי או שוויון בסיכויים להיבחר , המתקיים אם הכללים — השוויוניים או הלא- שוויוניים — הוגנים לנוכח הנסיבות, הצרכים והתוצאות הצפויות שלהם . כלומר, ייתכן מצב שהכללים אינם שוויוניים, ובכל זאת יש להם היגיון והצדקה . דוגמה טובה לכך היא מיסוי פרוגרסיבי, הפוגע בשוויון הפרוצדורלי משום שבעלי הכנסות גבוהות משלמים מס גבוה יותר ( באופן מוחלט ובאופן יחסי להכנסתם ) , אך לא בהכרח פוגע בשוויון המהותי ואולי אפילו נועד לחזק אותו . השוויון המהותי קשור גם במונח משפטי נוסף — מימוש הזכויות , הבודק כיצד זכויות ממומשות בפועל . במסמך זה אשתמש בשפה משפטית ( יותר מאשר בשפה של מדע המדינה ) , ואתייחס בעיקר לשוויון המהותי ( יותר מאשר לשוויון הפרוצדורלי ) . 2 מונחים אלה מקובלים מאוד במחקרים העוסקים בייצוג נשים בפוליטיקה . ראו למשל שפירא ואח', 2013 ; 2005 Diaz, .
|
|