|
|
עמוד:9
תקציר 9 לבדם אינם מעידים בהכרח על קשר סיבתי, תאוריה מרכזית טוענת כי הביזור תורם לאיכות השירותים לתושב משום שהשלטון המקומי אוצר מידע רב יותר על התושבים והעדפותיהם ויש לו היכרות טובה יותר עם הקהילה והמרחב, ולכן הוא מסוגל לספק את המוצרים הציבוריים המקומיים באופן טוב יותר . הצורך להעצים את כוחו של השלטון המקומי התחדד במיוחד בשנים האחרונות לנוכח חוסר יציבות כרוני של השלטון המרכזי במשך שנים רבות, המתבטא בכך ששרים ממעטים להישאר בתפקידם למשך תקופה ארוכה . תופעה זו התעצמה במשבר השלטוני הפוקד את ישראל בשנים 2019 – ,2020 שהוביל לרצף של מערכות בחירות וממשלת מעבר שכיהנה במשך תקופה ארוכה במיוחד . חוסר היציבות פוגע מאוד בביצועי הממשלה, בעוד השלטון המקומי מתאפיין ביציבות, שלדעת רבים מביאה לתפקוד מוצלח בהרבה . ייתכן שבשל המשבר בשלטון המרכזי התגברה בשנים האחרונות התופעה של רשויות מקומיות שאינן מחכות לממשלה אלא פועלות באופן עצמאי ( במסגרת החוק ) , כפי שבא לידי ביטוי במיזם התחבורה המקומי בשבת "נעים בסופ"ש" מאז נובמבר 2019 ביוזמת עיריית תל אביב . נראה שמשבר הקורונה חשף את הפוטנציאל הגלום בשלטון המקומי במלוא עוצמתו : תהליך קבלת ההחלטות בממשלה ובכנסת ספג ביקורת ציבורית נוקבת, בעוד הרשויות המקומיות נתפסו בעיני רבים כמבוגר האחראי, המנסה לנווט את התושבים להתנהלות ראויה על רקע הכאוס השורר בשלטון המרכזי . בתחילתו של המשבר הממשלה מיעטה לערב את השלטון המקומי בקביעת המדיניות ובביצוע המשימות הנדרשות, אך רשויות מקומיות רבות לא חיכו לממשלה ואף הקימו מערכים אפידמיולוגיים עצמאיים לקטיעת שרשרת ההדבקה . גורמי המקצוע בממשלה שזיהו את החוזקות של השלטון המקומי אף הובילו לגיבוש של תוכנית הרמזור, שבה תפקידן של הרשויות המקומיות בניהול המשבר גדול . נראה שההתפתחויות הללו הביאו לנכונות גוברת של גורמי הממשל לבזר יותר סמכויות לרשויות המקומיות, אך בפועל טרם נראו צעדים משמעותיים בתחום זה . סקרים מלמדים כי תהליכי ביזור עתידים לזכות לאהדה מהציבור הישראלי . במגוון סקרים מהשנים האחרונות נמצא כי אמון הציבור בשלטון המקומי גבוה בהרבה מאמון הציבור בממשלה, בכנסת ובמפלגות . למשל, במחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה משנת 2019 נמצא ש- % 56 מהתושבים בישראל
|
|