|
|
עמוד:8
8 שמעון לוי מרה שהעלו נביאי התנ"ך כלפי העם הזונֶה אחר אלים וישויות – על נכריות . הדיבר השני, "לא תעשה לך פסל וכל תמונה", נועד לשמור על ייחודו המטפיזי של האל האחד, אבל, ולו לפי החרון שניתך על אלילים אחרים, יהוה לא באמת נחשב אל יחיד, אלא ישות מועדפת . לקטר בבמות היה אפוא תחביב אהוד, אם מבחינת המשמעות הדתית המקורית ואם במובן האמנותי בן – זמננו . עמים אוהדי תאטרון כמו ההלנים והרומאים בתקופת בית שני ואחריה ייצגו תרבויות עוינות וכובשות . כאשר היוונים והרומאים העלו הצגות בארץ ישראל, על פי עדויות מהמקורות, הלך הנוער העברי והתגנב פנימה על אף מחאותיהם החינוכיות של רבנים ומנהיגי ציבור זועמים אחרים . בתלמוד נאמר ש"הולכי לקרקסאות" - תאטרון כלול בסוג בידור זה - פסולים אפילו לעדות בבית משפט . מאוחר יותר, מהמאה ה – ,13 כשהכנסייה הנוצרית התירה ואף סייעה להציג את מחזות המסתורין, הנסים והמוסר לצרכיה התאולוגיים, הפוליטיים והחינוכיים, קרה שלאחר ההצגות בפסחא, חג התחיותו של ישוע, למשל, הסתער הקהל הנוצרי על יהודי הגטו בעיר הימי – ביניימית ופרע בהם פרעות : עוד סיבה יהודית טובה לא לאהוב תאטרון, שממילא נתפס כנוצרי – חינוכי ותועמלני . התנ"ך, ספר היסוד של התרבות היהודית והעברית, מלא וגדוש ביסודות דרמטיים עשירים ומגוונים שהשפיעו על הדרמה העולמית, וגם באמצעותה, מאוחר יותר, על הדרמה העברית ; ואפילו המשנה והתלמוד רוויים יסודות דרמטיים ודיאלוגים נפלאים . המקרים הנדירים במסורת היהודית המעידים על הכלל הם התאטרון הקהילתי פורימשפיל שהועלה בהצלחה בכמה וכמה קהילות . המחזה העברי הראשון הידוע לנו צחות בדיחותא דקידושין ליהודה לאונה די סומו איש מנטובה באיטליה נכתב אך נראה שלא הועלה בשלמות במאה ה – ,16 וכן יצירות בעלות אופי דרמטי מובהק כמו תפתה ערוך מאת משה זכות בסוף המאה ה – 17 ; ומחזותיהם של משה חיים לוצאטו, יוסף האפרתי, די פנסו ואחרים, שכתבו פואמות דרמטיות, אלא שרוב היצירות האלה נועדו לקריאה ולא להצגת תאטרון מלאה . יהודים אומנם היו מעורבים בפעילות תאטרונית למיניה כמוזיקאים, כשחקנים וכמפיקים, אלא שפעילויותיהם התנהלו בדרך כלל מחוץ לקהילה . בתקופת ההשכלה בסוף המאה ה – 18 וכחלק מה"השכלה" היה תרגום מחזות הפעילות הדרמטית הראשונה של יהודים, כמו אדוארד זלקינסון ( המומר ) , שתרגם את רומיאו ויוליה מאת שקספיר כ"רם ויעל", בניסיון לנכס ערכי תרבות זרה ולהוכיח בעזרת לשון המקרא ש"גם לנו" יש תאטרון . עם מתן זכויות האזרח המלאות ליהודי אירופה, התרופפה אחיזתן הבלעדית
|
|