ירמיה

עמוד:4

א 4 פ יר ו ש ש ד " ל ל יר מ י ה ו אנשי יהודה בראותם שהבאים מבבל באים אליהם מדרך צפון, חשבו כי באמת תכונת ארצם צפונית לא"י . והכתוב הוצרך לדבר בלשון העם, שאם היה אומר להם ממזרח לא היו מבינים שהכוונה על בבל : [ טו ] ובאו ונתנו איש כסאו וגו ' . דרך משל כאלו החל קורא לאנשי צפון לשפוט בינו ובין איש יהודה והם יכינו מושבם בשער העיר כמשפט השופטים ( וכן מצאתי אחר כך שהיא דעת י' ד' מיכאליס ) : [ טז ] ודברתי משפטי אותם . אריב עם אנשי יהודה ואוכיחם על מה שחטאו לי . ואחר כך אנשי צפון יגזרו עליהם את הדין ויעשו בהם משפט כתוב : [ יז ] אל תחת . . . פן אחתך . לשון נופל על הלשון . הראשון ענין יראה ופחד והשני לשון שבר כתרגומו . וכן בתרגום סורי ( סבאסטיאן שמידט ורוז' ) : את כל אשר אנכי אצוך . ' אנכי' נראה כמיותר . ובא לחזק את לבו כלומר התבונן מי הוא המצוה כי אנכי הוא : כִּ֣י | הִנְנִ֣י קֹרֵ֗א לְכָֽל- הָֽרָעָ֔ה עַ֥ל כָּל-יֹֽשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ : טו מִשְׁפְּח֛וֹת מַמְלְכ֥וֹת צָפ֖וֹנָה נְאֻם-יְה וָֹ֑ה וּבָ֡אוּ וְֽנָֽתְנוּ֩אִ֨ישׁ כִּסְא֜וֹ פֶּ֣תַח | שַֽׁעֲרֵ֣י יְרֽוּשָׁלַ֗ם וְעַ֤ל כָּל-חֽוֹמֹתֶ֙יהָ֙סָבִ֔יב וְעַ֖ל וְדִבַּרְתִּ֤י מִשְׁפָּטַי֙אוֹתָ֔ם עַ֖ל כָּל-רָֽעָתָ֑ם כָּל-עָרֵ֥י יְהוּדָֽה : טז אֲשֶׁ֣ר עֲזָב֗וּנִי וַֽֽיְקַטְּרוּ֙לֵֽאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּֽחֲו֖וּ לְמַֽעֲשֵֹ֥י וְאַתָּה֙ תֶּאְזֹ֣ר מָתְנֶ֔יךָ וְקַמְתָּ֙ וְדִבַּרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם יְדֵיהֶֽם : יז אֵ֛ת כָּל-אֲשֶׁ֥ר אָֽנֹכִ֖י אֲצַוֶּֽ֑ ךָּאַל-תֵּחַת֙מִפְּנֵיהֶ֔ם פֶּן-אֲחִתְּךָ֖ וַֽאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה נְתַתִּ֣יךָ הַיּ֗וֹם לְעִ֨יר מִבְצָ֜ר וּלְעַמּ֥וּד לִפְנֵיהֶֽם : יח בַּרְזֶ֛ל וּלְחֹמ֥וֹת נְחֹ֖שֶׁת עַל-כָּל-הָאָ֑רֶץ לְמַלְכֵ֤י יְהוּדָה֙ וְנִלְֽחֲמ֥וּ אֵלֶ֖יךָ וְלֹֽא-י֣וּכְלוּ לְשָׂרֶ֔יהָלְכֹֽהֲנֶ֖יהָוּלְעַ֥ם הָאָֽרֶץ : יט לָ֑ךְ כִּֽי-אִתְּךָ֥אֲנִ֛י נְאֻם-יְה וָֹ֖ה לְהַצִּילֶֽךָ :

יונתן בשיא


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר