|
|
עמוד:14
14 מלחמת הריאליזם על נפשו הכפירה בקוהרנטיות וביציבות של הידע והמוסר . 3 כוח השׂרידה של הריאליזם, כך יתברר להלן, נובע מאמונת מטפחיו בקביעותה וביציבותה של המציאות ובחשיבותה של יציבות זו להתנהלותם הפרוגרסיבית של הפרט והחברה . על יסוד הנחות אונטולוגיות אלה רואה היצירה הריאליסטית בייצוג המציאות חובה מוסרית והגשמה אסתטית מיטבית . דבריה של נוסבאום מקנים לטענות המופשטות הללו נופך מעשי וביצועי : היא מתעלמת מן העובדה כי הקורא המובלע האידאלי של יצירת הספרות נעלה בדרך כלל, מבחינה מוסרית, על הקורא הביוגרפי שלה ( גם אם מדובר, למעשה, באותו אדם עצמו ) ומציעה לעשות בתשתית המוסרית של יצירת הספרות הריאליסטית שימוש חברתי . המתיחות המיוחדת שבין המסד הרעיוני הנאיבי והשביר של פואטיקת הריאליזם לבין עוצמתה הפוטנציאלית של ספרות ריאליסטית — היא עניינו של ספר זה, המבקש לדון בגילוייה בספרות העברית בתקופה שהוכרה כ"תקופה הריאליסטית," על פי מיפויו של יוסף קלוזנר . כך טען קלוזנר : מְאַת השנים של הספרות העברית החדשה מתחלקת לשלוש תקופות שונות . א ) התקופה הראציונאליסטית או הפסֶוּדו-קלאסית ( 1781 - 1830 ) ; ב ) התקופה הרומאנטית ( 1830 - 1860 ) ו-ג ) התקופה הרֶאַליסטית ( 1860 - 1881 ) . שלוש התקופות הללו מצטיינות לא רק בצורותיהן הספרותיות ובכיוונן הספרותי הטהור, אלא גם בשאיפותיהן המעשיות-החברותיות . התקופה הראשונה כוללת מלחמת-מגן בעד ההשכלה מפני הדת ; התקופה השניה — השלמה בין ההשכלה ובין הדת . ולסוף, התקופה השלישית — מלחמת-תיגרה מצד ההשכלה נגד הדת . 4 ביסוד החלוקה של קלוזנר עמדה מסורת המיפוי של הספרות האירופית לשלוש האסכולות ההיסטוריות המכוננות — קלאסיציזם, רומנטיציזם וריאליזם . 5 בתהליך זה הגדירה עצמה כל אחת מן האסכולות על בסיס 3 במחצית השנייה של המאה ה- 20 התבססה ספקנות זו באמצעות תורות כגון ההרמנויטיקה של הנס ג'ורג' גאדאמר, הדקונסטרוקציה של ז'אק דרידה, הסמיוטיקה של ג'וליה קריסטבה ומיכאל ריפאטר והקונסטרוקטיביזם של נלסון גודמן ( 41 - 31 . Villanueva 1997, pp ) . עוד על השיח הפילוסופי-ריאליסטי במחצית השנייה של המאה ה- ,20 לנוכח הדקונסטרוקציה, ראו 2004 Joseph & Roberts . 4 קלוזנר תר"ץ, עמ' ,12 ההדגשות במקור . קלוזנר ניסח את המיפוי המדובר כבר בשנת 1926 ( קלוזנר תרפ"ו ) . 5 ראו למשל : האוזר תשל"ד, כרך שני .
|
|