פעילות לשימורה ותכנונה של ירושלים בראשית תקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל, 1926-1917

עמוד:479

מצבה המיוחד זוכה לחיזוק על ידי גורמים נוספים . כאשר המנהל הצבאי הבריטי החל לעבוד בעיר , בקושי היו בה דרכים כל שהן . הטורקים רק אלתרו דרכים , והמלחמה הגדולה הרסה אותן . בנוסף , כל נגיעה בפינת שטח או בפיסת אבן בעיר מעוררת מיד אסוציאציות היסטוריות הקשורות בהן . ישנן בה גם שאלות תמידיות של קביעת זכויות במקומות הקדושים לרגל הבעלות המשותפת עליהם של גופים דתיים מנוגדים ומסוכסכים . העיר מחזיקה אוכלוסייה פרזיטית גדולה : כמרים , שמשים , נזירים , מיסיונרים , נשים אדוקות , פקידים , עורכי דין . קבוצה מגוונת מאוד של כל אלה המעוניינים בשמירת מצב ה י סטטוס קווי . זהו אמנם הגורם היוצר לרוב את היופי הציורי והשמרני של העיר , אבל לעתים הוא שעוצר את האדמיניסטרטור בקידום רציונלי ואמתי שלה . גם מכיוון שאת הרשות לביצוע צריך לקבל לא בעיר עצמה , אלא במקום כלשהו בעולם הגדול , מוסתר שם איך שהוא . חתיכת האבן או ערמת האשפה שהאדמיניסטרטור רוצה להסיר יכולה להיות שייכת למעשה לאיזה יווני או מוסלמי או יהודי ; אבל הארמני , הפרוטסטנטי האנגלי , האתיופי , המיסיונר האמריקני , האיטלקי , הווקף של הודו , הקופטי או כל אחד אחר בכל מקום - יש לו משהו לומר על הנושא , ולפני שעושים דבר כלשהו יש לחכות ולשמוע מה לכל אחד יש להשמיע . בהמשך מדבר _אשבי גם על הצרכים הכספיים הקשורים בכל הנושאים הללו ועל חוסר התקציב הכרוני של חברת יפרו גירוזלםי , ובעניין זה הוא מוסיף : אף שזה יכול לעכב מחקר היסטורי , אפשר בכל אופן להגן נגד ונדליזם ופעולות בלתי רצויות . שכן דבר אחד יש בכל אופן לאדמיניסטרטור היום , והוא הכוח לשבת בשקט ולא לעשות שום דבר . לעצור כל פעולה הרסנית או בלתי חכמה ולחכות ליום טוב יותר . אם יש לו אפוא שכל , אזי אף שנמנעת ממנו כל יצירה הוא יכול לפחות למנוע מעשים טיפשיים ומזיקים . זה מה שהיה בעיר הקדושה בחמש השנים האחרונות . דבר אחד בכל אופן אנחנו , המעוניינים בפיתוח עיר , צריכים לזכור תמיד : בשימור , בין בלונדון , פריז , רומא או ניו יורק הנמצאות בזרם העיקרי של העולם , ובין בירושלים הנמצאת בראש הר מבודד , עלינו לשמר לא רק את הדברים עצמם - הרחובות , הבתים , הצריחים , המגדלים והכיכרות - אלא את דרך החיים , האידאליזם , התחושה לצדק והקונוטציות שכל אלה מעלים , בכל עיר בעולם שקיימת בה דרישה לשמירה על כבוד ויופי המצויים בה . " לאחר שהביע את השקפת עולמו בנוגע לשימור , עבר אשבי לסכם את פעולות השימור שעשתה חברת 'פרו גירוזלם' בשנתיים הראשונות של הממשל האזרחי , מאז כתיבת הדוח הקודם . כאן פירט את העבודות שנעשו בחמישה אתרים בעיר העתיקה : ( 1 ) מגדל דוד ( מפורט מאוד ( 2 ) ;( חומת העיר ( השיפוצים שנעשו בה ( 3 ) ;( השערים יפו , שכם ושער הורדוס ( כולל סביבותיהם ( 4 ) ;( השווקים העתיקים המכוסים - 'סוק אל כביר' ( מדגיש את אופיים המיוחד ומציין כי צריך ללמוד אותם בעזרת מאמרו של האב יאבל על העיר העתיקה במאה השתים 110 אשבי ( לעיל הערה , ( 49 עמ י 5-4 [ התרגום שלי . (

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר