פעילות לשימורה ותכנונה של ירושלים בראשית תקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל, 1926-1917

עמוד:469

לנציסטר ביקר את חוסר ההתאמה של רשת הרחובות בתכנית זו לטופוגרפיה ולשיפועים החדים , ואת היעדרם של שיקולים חברתיים והתחשבות בצורכי התושבים מהתכנית . את עיקר הביקורת מתח לנצ'סטר על כך שמקליין נצמד לדגמים גאומטריים של תכנון ערים באירופה ובארצות הברית , ולא התחשב בתנאי האקלים , בעיסוקים ובמנהגים של תושבי המקום ; דגמים אלה אינם מתאימים לצורכיהן של ערים מזרחיות . הוא הוסיף וטען כי בהצעה חסר מידע חיוני הנחוץ לפתרון הבעיות המורכבות של ירושלים , ואילו מערכת הדרכים הוכנה בפירוט יתר . גדס הצטרף לביקורתו של לנציסטר ובמכתב לוויצמן מ 24 ביולי 1919 ביקר קשות את תכניתו של מקליין והביע את רצונו למנוע את ביצועה . התנגדותם של לנצ'סטר וגדס לתכנית העיר החדשה של מקלין הייתה לרוחו של סטורס והוא החליט להיפגש עם גדם בלונדון , עוד לפני צאתו של האחרון לירושלים . לאחר פגישתם ביקש סטורס מגדס , בניגוד לעמדתו הקודמת של הממשל , שיתייחס בביקורו בארץ גם לנושא תכנונה הכללי של ירושלים . לאחר מכן קיבל גדם אף בקשה בכתב בנידון מגנרל ווטסון , המנהל הכללי של הממשל הצבאי בארץ ישראל באותם ימים , אם כי לא דובר על העסקה בתשלום במקרה זה . באמצע ספטמבר 1919 הגיע גדס , והוא כבר בן 65 שנים , לביקורו הראשון בארץ ישראל ושהה בה 7-6 שבועות , עד ראשית נובמבר . חתנו , האדריכל פרנק מירם , הצטרף אליו לביקור זה ונשאר בארץ עד 21 במרס . 1920 בביקורם הראשון הקצר בארץ התמקדו גדס ומירס בשני נושאים מרכזיים : ( 1 ) הצעת תכנון כללית לירושלים שהוכנה בעבור הממשל הצבאי הבריטי ; ( 2 ) תכנונה של האוניברסיטה העברית בעבור ההנהלה הציונית . דוח ראשוני וסקיצה של התכנית בעבור ירושלים הוכנו לפני עזיבתו של גדס את העיר . דוח והצעות מפורטות בקשר לאוניברסיטה הוגשו בינואר . 1920 נוסף על כך הם עסקו בביקור זה בתכנונה של שכונת הגנים תלפיות בירושלים ; בדוח ראשוני על שכונות גנים בהר הכרמל בחיפה ; בתכנון נמלי חיפה ויפו ; ובתכניות לבתי כנסת בתל אביב ובירושלים . לא עבר זמן רב מאז ביקורו הראשון של גדס בארץ ובאביב 1920 הוא ביקש לבוא לביקור שני על מנת לסיים את עבודותיו , שכן ראה בתכניותיו בביקור הראשון תכניות ראשוניות בלבד . אלא שהממשל הצבאי הבריטי לא היה מעוניין הפעם בשירותיו . גם ההנהלה הציונית לא היתה מוכנה להמשיך לשכור אותו , שכן תכניותיו לאוניברסיטה לא תאמו רעיונותיו של 74 שפירא ( לעיל הערה , ( 20 עמ י , 211 וראה שם המקורות כולל המכתב לוויצמן המצוין שם ; מלר ( לעיל הערה , ( 68 עמ י 75 . 276 ווטסון החליף את מוני ( לעיל הערה ( 27 כאדמיניסטרטור ראשי של שטח הכיבוש הבריטי . וסרשטיין ( לעיל הערה , ( 8 עמי ; 64-63 מקובר ( לעיל הערה , ( 4 עמ י 76 . 49 הימן 1994 ( לעיל הערה , ( 2 עמ י 124-123 וראה המקורות המוזכרים שם . 77 ראה שפירא ( לעיל הערה 78 . ( 20 על תלפיות ראה לעיל יהתמורות העיקריות , והמקורות המצוינים שם . 79 כאשר הוחלט בהנהלה הציונית על העסקתו של גדס , הגיש לו אי רופין , בעבר מנהל המשרד הציוני הארצישראלי והאיש של התנועה הציונית בשטח , תכנית מפורטת בת שמונה סעיפים , שלגביהם ביקש ממנו הצעות תכנון . עבודתו של נדס בביקוריו בארץ התפרשה על פני מקומות רבים ; אנו לא נעסוק בכל אלה . פירוט בנושא ראה הימן 1994 ( לעיל הערה , ( 2 עמ י , 115 ובכל הפרק על גדם , עמי . 310-106

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר