|
|
עמוד:436
שני הגורמים הפעילים ביותר אשר קבעו את התפתחותה של העיר ירושלים בראשית תקופת השלטון הבריטי היו הממשל הבריטי והגורם היהודי . בניגוד גמור למצב בשלהי התקופה העותימאנית , שבה מילא השלטון העותימאני אך תפקיד משני ושולי בהתפתחות העיר , השלטון הבריטי מילא בה עתה תפקיד מרכזי . דומה כי שתי סיבות עיקריות הביאו למעורבות הרבה של הבריטים בהתפתחותה של ירושלים בראשית שלטונם בה . אף אחת משתי אלה לא הייתה רצונם למלא אחר ההתחייבויות שקיבלו על עצמם בהצהרת בלפור ובמנדט על ארץ ישראל , לסייע להקמת הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל . היו אלה סיבות אחרות ושונות . הראשונה שבהן הייתה היחס המיוחד כלפי ירושלים שהיה לאישים בריטים רבים שהיו קשורים לעיר באותם ימים , בתור עיר הקדושה לשלושת הדתות המונותאיסטיות העולמיות . העיר הדתית היסטורית הכה מיוחדת , עם המבנים ההיסטוריים שנמצאו בה וצורתה הימי ביניימית המרשימה . במאמר נפרד עמדנו במפורט על יחס מיוחד זה של הממשל הבריטי אל העיר , במיוחד בתקופת היבראשית' של השלטון הבריטי בה , ועל ההשלכות שהיו לכך על התפתחותה ובמיוחד על שימור העיר העתיקה . הסיבה השנייה היא הבנת הבריטים שבשלטון מערבי מתקדם חדש בארץ ישראל ובירושלים , עליהם לדאוג להקמת מערכת ממשל ומנהל מודרנית בארץ שניתנה להם לשליטה ולפיקוח . החלטתם לקבוע את ירושלים כבירתה של ארץ זו , אשר נבעה כנראה מגישתם המיוחדת לארץ הקדושה ולירושלים כמרכז הקדוש שלה , ריכזה את מוסדות הממשל והמנהל שהם החלו מקימים בארץ בעיקר בירושלים . בדרך כלל התמקדו הכותבים על ארץ ישראל בתקופת ראשית השלטון הבריטי בה בשינויים שחלו במדיניות הבריטית כלפי התנועה הציונית , וביחס העוין של חלק מקובעי המדיניות בארץ כלפי היישוב היהודי בארץ ישראל באותה תקופה . אך נראה שבנושא התפתחותה של העיר ירושלים הייתה התרומה של הבריטים בתקופה זו משמעותית ביותר , שכן בה הונח היסוד להקמת ממשל מערבי , מודרני , תקין בארץ ישראל , ששימש בסיס לממשל הבריטי בכל תקופת המנדט , ובמידה רבה גם לממשל של מדינת ישראל שבא לאחריה . מוסדות ממשל ומנהל אלו קמו בירושלים , שאותה קבעו הבריטים כבירת הארץ . בכך הם קבעו רבות והכריעו הכרעות מרכזיות ביותר בדבר דרך התפתחותה של ירושלים . . 2 הגורם השני שהיה פעיל ביותר בראשית השלטון הבריטי בירושלים היה הגורם היהודי ובראשו התנועה הציונית . בעוד שבשלהי השלטון העותימאני לא נתקיימה בעיר פעילות ציונית ענפה , והגורמים הפעילים בה היו בעיקר אנשי 'היישוב הישך ובני העדות הספרדיות המזרחיות השונות , הרי עתה , בתקופה שבה אנו דנים , נתמעטה בהרבה הפעילות של אוכלוסיית ' היישוב הישן והתחזקה מאוד הפעילות של נציגי התנועה הציונית . למפנה זה היו שתי סיבות עיקריות : הראשונה - המשבר הקשה שפקד את היישוב היהודי יהישך בירושלים בתקופת מלחמת העולם הראשונה , עת נזקק לסיוע המאורגן של התנועה הציונית . והשנייה - התחזקותה של תנועה זו כתוצאה מהצהרת בלפור והקמת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל . התחזקות זו היא גם שהביאה להתארגנות המהירה של נציגי התנועה הציונית בפעילות בירושלים , מיד עם תום המלחמה . ויצמן אף קיווה בתחילה , מיד לאחר הכיבוש הבריטי , כי הצהרת בלפור 208 ראה להלן _ישימור ותכנון ;
|
|