התמורות העיקריות בהתפתחותה של ירושלים בראשית השלטון הבריטי (1926-1917)

עמוד:392

ובמקומות אחרים בעיר . בשנת 1925 עברו משרדי הקק"ל מהמושבה הגרמנית לרחי בךיהודה החדש , גם כאן בשכירות , אך הפעם אצל יהודים . אחת הפעילויות הפנימיות העיקריות של ועד הצירים בארץ הייתה לארגן בחירות כלליות לנציגות מוסמכת של היישוב שתפעל ביחד עם השלטונות הבריטיים להגשמת כתב המנדט הבריטי בארץ ישראל . בינתיים המשיך לפעול בארץ גם הוועד הזמני הארצישראלי , שנבחר באספה המכוננת הראשונה שהתקיימה ביפו כבר בדצמבר , 1917 כמצוין לעיל . אז הוחלט על כינוס אספה מכוננת שנייה בתמוז תרע"ח ( קיץ . ( 1918 ועד הצירים הצטרף לסייע בארגון יאספה מכוננת שנייה זו , מתוך כוונה משותפת לשני הוועדים שאספה זו תקבע את סדר הבחירות לאספה מייסדת - יאספה מכוננת שלישיתי , אשר תפקידה יהיה להוות את ה'פרלמנטי של יהודי ארץ ישראל ושתבחר הנהגה קבועה ליישוב היהודי בארץ . גם שני הגופים המקומיים שקמו בינתיים בעיר ירושלים - יועד העיר ליהודי ירושלים ויועד הרבנים המאוחד - הוזמנו להשתתף ביאספה המכוננת השנייה י , אך הגיעו אליה רק נציגים מהגוף הראשון . אנשי ועד הרבנים המאוחד הסתפקו במשלוח מכתב . נושא מרכזי שעלה לדיון באספה זו היה זכות הבחירה לנשים . הציבור החרדי ואף חלק מהציבור האזרחי התלבט בכך . חיים ויצמן תקף בחריפות עמדה זו , דבר שאנשי העדה החרדית בירושלים התנגדו לו במיוחד . כתוצאה מהנטייה לקבל את עמדתו של ויצמן , עברו המתונים שבין חברי ועד הרבנים המאוחד בירושלים לוועד יהודי העיר , והחרדים השתלטו סופית על ועד הרבנים המאוחד , שמעתה כונה ועד העיר האשכנזי והפך להיות הגוף המייצג של בני העדה החרדית הנבדלת בירושלים . שאלה שנייה שהייתה שנויה במחלוקת באספה זו הייתה מקום מושבה העתידי של הנציגות היישובית שתיבחר . הירושלמים הציעו את עירם , בשל עברה ההיסטורי וחשיבותה לעם היהודי , ואילו נציגי יפו-תל אביב הציעו , בתור הסדר זמני , את יפו , המרכז של היישוב החדש . ההכרעה נפלה לטובת ירושלים . בי"ז בטבת תרע"ט ( דצמבר , ( 1918 התכנסה ביפו האספה המכוננת השלישית היא יהמועצה הארצישראלית היהודית ; באספה זו הוחלט סופית על מתן זכות בחירה לנשים . כן סוכם בה על קיום בחירות כלליות ביישוב היהודי , לצורך הקמת כנסת ישראל , אשר תפעל בשיתוף עם ועד הצירים ובסיועו . בירושלים המשיך בינתיים ועד הצירים להיות פעיל בסיוע לאוכלוסייה היהודית בעיר . אחת הפעולות החשובות ביותר אשר ביצע בשנים הראשונות שלאחר תום המלחמה , מיד לאחר 55 ביגר ( לעיל הערה , ( 20 עמי , 42 המצטט מדואר היום , 56 . 18 . 3 . 1925 , 27 . 10 . 1924 , 1 . 7 . 1924 על האספה המכוננת השנייה ראה : אטיאש ( לעיל הערה , ( 47 עמי ; 15-10 רובינשטיין ( לעיל הערה , ( 47 עמי 57 . 153 רובינשטיין ( שם . ( תעודות בקשר לאספות המכוננות ראה מי אטיאש , ספר התעודות של הועד הלאומי לכנסת ישראל בארץ ישראל , תרע"ח-תש"ח ( מהדורה שנייה מורחבת , ( ירושלים תשכ"ג . על האספות המכוננות השונות , הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה ונושא זכות הבחירה לנשים באופן כללי ראה שפירא ( לעיל הערה , ( 44 עמי 58 . 15-2 על האספה המכוננת השלישית ראה אטיאש ( לעיל הערה , ( 47 עמי . 19-15 בנושא בכללותו ראה פרידמן ( לעיל הערה , ( 46 עמי , 80 ובהמשך ספר זה .

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר