חלק א': קריסטבל

עמוד:14

14 | מי מפחד מקריסטבל ? התקופה הרומנטית, שקריסטבל הוא אחד ממבשריה, גילתה עניין מיוחד בצורה הבלתי גמורה . דווקא הצורה הפגומה והבלתי שלמה נתפסה כייצוג נאמן 5 שירים שמכריזים על עצמם כבלתי גמורים הפכו לצורה מרכזית של העולם . ברומנטיקה עד כדי כך שהם מזוהים אִתה . "לבה של התנועה הרומנטית", טוען ישעיהו ברלין, הוא "הניסיון לשבור את המציאות לקטעים, להתרחק ממבנה 6 הרומנטיקנים תפסו את הפרגמנט הדברים, לומר את מה שאין לאומרו" . כאידיאל פואטי ובה בשעה גם כתופעה אנטי-שירית, כפי שמעיד פרידריך שלגל ( Schlegel ) : "יש כל כך הרבה שירה ובכל זאת אין דבר נדיר כמו שיר ! זאת מחמת הכמות העצומה של מתווים שיריים, רשימות מכינות, פרגמנטים, 7 נטיות לא גמורות, שרידים וחומרים גולמיים" . הפרגמנט נתפס, מצד אחד, כתוצר מקרי של אילוצים היסטוריים ופסיכולוגיים בלתי נשלטים, ומצד שני כפרי של התכוונות מודעת בעלת הנמקות אידיאולוגיות ופואטיות . הדואליות הזו מצויה כבר בעצם הגדרתו, והיא מותירה את הקוראים להתלבט בשאלת היחס שבין הספונטניות הרותחת והמתפרצת לבין התחבולה המחושבת בקור רוח, שבמתח ביניהן — לפי הגדרתו 8 הידועה של וורדסוורת' ( Wordsworth ) — נוצרת שירה . האם קריסטבל הוא תולדה של נסיבות ספונטניות או שמא הוא פרי תכנון מחושב ? המגמה השלטת במחקר הפרגמנט הרומנטי היא תפיסתו כתאונה אקראית, תופעה שאפשר לנמק אותה בעיקר דרך נסיבות היווצרותה . רוב החוקרים מאפיינים את הפרגמנט הרומנטי דרך הקיטוע הקומפוזיציוני, התוכן, האידיאולוגיה, הגנטיקה והפסיכולוגיה של יוצרו . הגדרות כאלה נוטות לקבל את גרסתו של מחבר הפרגמנט ולראות בפרגמנטריות תאונה או תקלה . חוקרים אחרים מציגים את הפרגמנט הרומנטי כתחבולה מכוונת . אני נמנית עם הקבוצה השניה . לתפיסתי, הפרגמנט הוא מקרה קיצוני של יישום תחבולות ספרותיות, בו נמתחים עקרונות הקישור של הקורא עד קצה גבולם . 5 16 . Wellek, 1955, p 6 ברלין, ,1999 עמ' 153 . 7 4 Schlegel, 1991, p . 1 fragment Wordsworth, 1992, p . 151 8

הוצאת גמא


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר