מבוא

עמוד:12

הלכה ופרשנות,עריכה : מחקרים במסכת עירובין בתלמוד הבבלי| 12 הייחודי של כללי ההלכה הוא הסגנון של "שלוש בתוך שלוש" . כלומר כל אחת משלוש המימרות לכה . אם כי יש ספק מסוים בקשר לקיומו של כללהנמצאות בתוך הסוגיה מכילה שלושה כללי ה הלכה שלישי במימרה השלישית . אפשר לראות בעיצוב הייחודי בסגנון זה את ההסבר לסיבת ם של כללי הלכה נוספים שאפר היה להכלילם בסוגיה זו, והוא משמש גם כנימוק שיש בוהעדר כי בהמשך הסוגיה דנו על מימושםכדי להבהיר את הֶעדר הדיון לגופם של כללי ההלכה הללו ( אם של אותם כללי ההלכה ולא בהם עצמם ) . בוחן סוגיות מסוימות שנראה שהן מבטאות את דעתםהפרק הרביעי והאחרון של חלק זה ההלכתית או נטייתם להלכה של עורכי הסוגיה תוך מטרה לכוון ולהשפיע על הדורות הבאים ת . מן הראוי לבחון השפעה זו על הפוסקים, האם הםאחריהם באותם עניינים הלכתיים שבסוגיו אכן הושפעו ממהלכיהם ההלכתיים של עורכי הסוגיה או לא . האם הם פסקו באותם סוגיות שנידונו כפי מסקנת הסוגיה מבחינה ההלכתית המשקפת את שיקול דעתם ההלכתי של עורכי הסוגיה, או כתית המשתמעת מהסוגיה . העיקרוןלא התחשבו בכך ופסקו בניגוד למסקנה ההללעיתיםש המנחה לבחינה זו הוא, ככל שיש אחדות הדעת בין הפוסקים באשר למסקנה ההלכתית כך , אם יש מחלוקותגיסאהצליחו העורכים להשפיע בהעברת המסר ההלכתי בסוגיה . מאידך סקנהמרובות בין הפוסקים ביחס למסקנה ההלכתית הנובעת מהסוגיה, או שהם פסקו בניגוד למ ההלכתית בסוגיה, אפשר לומר שעורכי הסוגיה לא הצליחו להשפיע על הבאים אחריהם לקבוע הלכה כנטייתם בהלכה . הפרשנותחלק הפרקים המהווים חלק זה עוסקים בסוגיות שיש בהן עניין מיוחד או שיש בהן חידוש מההיבט של ונות, כמו לדוגמה חוסר הדיוקפרשנות מחקרית . שלוש הפרקים בחלק זה נידונו מנקודות מבט ש הלשוני באותיות הגרוניות, המשמעויות השונות לסוגי קריאה שונים וההשלכות הפרשניות האפשריות הנובעות מהם בקשר לסיפור על ברוריה ונוסח פירוש רש"י שנמצא בקטע כריכה . מחלוקתהפרק הראשון עוסק בפרשנות לנוסח לשון המשנה בקשר למילה "מעברין" . בסוגיה יש בין רב ושמואל בקשר לנוסח לשון המשנה "מעברין" או "מאברין" . בהמשך הסוגיה הציעו מימרה של "רב יהודה אמר רב" המתייחסת לחוסר הדיוק הלשוני של בני הגליל, ואף הביאו סיפור על גלילי אחד שביקש למכור את סחורתו, אולם בגלל חוסר הדיוק הלשוני שלו ( שהיה אומר : "אמר מאן" ) לא היה ברור מה הוא רוצה למכור, חמור או יין או צמר או שה ותוך כדי כך כינו אותו "גליליל שוטה" . חוסר הדיוק הלשוני של בני הגליל בא לבטא את ביקורתם של עורכי הסוגיה על נוסח לשון לאהמשנה שנקט רבי "מעברין" ולא נקט לשון "מאברין" כשיטתם של עורכי הסוגיה ולדידם רבי דייק בלשונו שהרי רבי ישב בגליל . הפרק השני בוחן משמעויות שונות העולות מן הסיפור המתאר מפגש בין ר' יוסי הגלילי וברוריה שלוש דרכי קריאה שונותעל פיהקצר המתפתח ביניהם . הדיון בפרק מנתח את הסיפורוהדיאלוג

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא