|
|
עמוד:10
הלכה ופרשנות,עריכה : מחקרים במסכת עירובין בתלמוד הבבלי| 10 חלק העריכה ת ממסכת עירובין בתלמוד הבבלי נערכו על פי עקרונות עריכה שוניםסוגיות רבות לרבות סוגיו ומתוך שיקולי עריכה מגוונים של עורכי הסוגיה . ארבעת הפרקים שנידונו בחלק זה מתמקדים בשלושה סוגי עריכה שונים של הסוגיה . סוג העריכה הראשון שנידון בפרק הראשון הוא עריכת ריכת הסוגיה באה לידי ביטוי בהתאמת חלקי הסוגיה בסדרסוגיה בצורה סימטרית . הסימטריה בע הרמוני ומכוון או שוויון ביניהם המבוסס על עיקרון של סימטריה בין חלקי הסוגיה . סוג העריכה השני נידון בפרק השני והוא בא לידי ביטוי בסוגיה מסוימת בה ראו עורכי הסוגיה הכרח המשנה או על חלק ממנה, ובלבד שהמשנה, רישאכסוגיה על דברי – לעריכת משא ומתן כלשהו או הסיפא, לא תישאר מיותמת וללא כל דיון . פעמים רבות ניכר שהמשא ומתן במקומו בתוך הסוגיה או כסוגיה הוא מיותר ומאולץ ונובע מהכורח של עורכי הסוגיה, לא להשאיר את המשנה או מטעמים ענייניים והכרחיים שיש להםאת חלקי המשנה ללא כל דיון . אותו משא ומתן אינו נובע שאין לו הכרח, בולט מאוד בסוגיה שנידונה . זאתמשא ומתןמקום בסוגיה . סוג זה של עריכה, ה שאין לו הכרח יוצר תמיהות וקשיים, הֶקשרים שאינם ברורים ורחוקים מנושאמשא ומתןמפני שה ממקורות שונים תוך כדי עיבודםהדיון, ייתורים וכפילויות חסרי פשר והעברות של משא ומתן והתאמתם למקומם החדש . סוג העריכה השלישי הוא עריכה של סוגיה המבוססת על חלוקה לשלוש או מבנה משולש שנידונו בפרק השלישי ובפרק הרביעי . סוג זה של עריכה מושתת על עניינים שונים אותם ערכו בסוגיה או שלוש ( מספר שלמות ) במָקום שהדבר היהכסוגיה לפי שיטה מספרית המבוססת על המספר אפשרי מבחינת עורכי הסוגיה . יסודה של סוגיה הבאה בדרך של מספור בא לדוגמה כשלוש על דברי המשנה או שלושה עניינים העוסקים בנושא אחד או מתייחסים 14 מימרות של אמוראים בחלק מהסוגיותיש לציין כי חלק מהפרשנים התייחסו לעריכה במבנה משולש 15 לנושא אחד . 16 בצורה עקיפה או באופן מרומז . כך גם חלק מהחוקרים התייחסו לעריכה מסוג זה במקומות 17 שונים . הפרק השלישי בחלק זה דן בחמש סוגיות שהעריכה בהן באה במבנה משולש . בסוגיה הראשונה, תירוץ אחדדברי אביי משמו של רב נחמן נערכו בשלושה דיונים קצרים המורכבים מקושיה זהה ו המימרה של ר' חייא בר אשי אמר רב המורכבתבסוגיה השנייה,המבוסס על שתי דוגמאות בלבד . משלושה עניינים נערכה בשלושה מו"מ, כל אחד מהם מורכב מקושיה אחת החוזרת ונשנית בכל מו"מ ותירוץ מן המוכן החוזר ונשנה בכל אחד מהמו"מ . בסוגיה השלישית הרחיבו את הגרעין אשוני של הסוגיה שהיה על הכלל שאמר ר' יוחנן "אין למדין מן הכללות ואפילו במקום שנאמרהר . 391 ) , עמ' 3פרידמן ( לעיל, הע' . 14 ] . 42 ) , עמ' [ 1 ; פרידמן ( לעיל, הע' 202 - 204 יו יורק תשכ"ב, עמ'א' ווייס, על היצירה הספרותית של האמוראים, נ . 15 . 5 ) , עמ' 5צור ( לעיל, הע' . 16 L . Jacobs, "The Numbered Sequence as a Literary Device in the Babylonian ; 1 - 4ראה לעיל, הערות . 17 . 138 . Talmud", HebrewAnnual Review, 7 ( 1983 ) , p
|
|