מבוא

עמוד:10

מסכת תמורה 10 המרכזיים זהים . מסכת תמורה, למרות עריכתה הקרובה לזו של נגעים, היא אפוא מסכת רגילה בתוך עולמו של בית המדרש . א . "א מ"חשובה לנוסח אחר של משנת תמורה, שונה מזה שבידינו, נגלה בסוף פירושנו לפעדות המעשה שהבאנו שם, בשתי גרסאות חילופיות, מלמד גם על עיסוק בפרשנות המשנה, או לפחות בנושא המרה, אגב שיעור הלכתי או דרשה ) תלוי בנוסח הסיפור ( . התפתחות דיני תמורה בתחילת"מקורות"מצויים ומרוכזים במשפט אחד בתורה החוזר פעמיים ומופיע בדיני תמורה והיהבבהמהבהמהימירהמרואםבטוברע אוברעטובתואֹ ימירולאיחליפנולא"המבוא : י ; שם לג ( , וההתפתחות ההלכתית של תורה שבעל פה אינה" ) ויקרא כזדשקֹ יהיהותמורתוהוא , למשל, הוא מונח"מערימין"רבה . במסכת כמעט אין מונחים חדשים שטבעה תורה שבעל פה . א ( , אך הוא אינו מונח לתמורה אלא לדין בכור . גם "ה מ"פ – 4 ל ) או של תורה שבעל פה"של חז , אבל אינם ייחודיים לתמורה אלא לדין קרבנותהמונח "קרבן ציבור" ו"קרבן יחיד" אינם בתורה ד ( , שאפילו לא נאמר על תמורה אלא רק מובא מתחומים"ב מ"לפי חשבון" ) פ"בכלל . כמו כן "תחת"אחרים . בין מעט המונחים שאינם שאובים מהתורה נמנים מונחים חליפיים לתמורה : פירוש המשנה . החידושים המופיע בתוספתא למשנה זו, והרחבנו בכך ב"אהן"ה ( ו"ו מ" ) פ העיקריים של תורה שבעל פה הם שרק יחיד יכול להמיר ) לא ציבור, לא שותפים ( , ורק בהמה ניתן להמיר או להחליף ולא עוף . כל אלה הן מסקנות פשוטות שבאמת ניתן לדייק מהפסוק מהל נזעקים לדרוש"שבמקרא זועק להרחבה . בכל פסוק אחר היו חז"יחליף"ישירות . המונח בין שניהם ולהסיק מהייתור שלל הלכות מחודשות, ואילו במקרה זה הגמרא מסתפקת בדרשה ששתי אלו מילים חופפות . הסבר זה הוא אמנם פשט הכתוב, והתורה מכפילה את דבריה, אך לא 'אומרהואוכן, חליפיןזו – תמורהמסקנה זו עומדת בניגוד לכל כללי הדרש המקובלים . " א ; וכן פסיקתא רבתי, מ ( . פרט חשוב שהמשנה" ) בבלי, בבא מציעא מז ע"'אותוימירולאיחליפנו ד "מחדשת בו הוא המקרה שקרבן אבד והומר ) עד כאן נעשה הכול כראוי ( , ונמצא בשנית ) פ כולו ( . ההלכה הפשוטה אינה חידוש של המסכת שלנו אלא נמצאת גם במסכת כריתות וקצת ח ( , ובעצם גם בעיה זו אינה בעיה של התמורה, אלא של הקרבן הראשוני . "מג"גם בזבחים ) פי מייחסים את החידוש לחז"לאנותורה בעל פה עשויה להיות גם תורתם של צדוקים או כוהני המקדש, ואילו אם 4 הרי משמעו שהחידוש נוצר בבית המדרש הפרושי, בימי המקדש או אחר חורבנו . במקרה זה שבו מדובר במונחים ה בהם שימוש במקדש, ייתכן שהם נוצרו לא בבית המדרש התנאי אלא פשוט במסגרתשנקבעו במקדש ונעש העבודה במקדש .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא