|
|
עמוד:12
מפתח הלב 21׀ במהומת ההיסטוריה . פרק כללי זה משמש מבוא לתשעת הפרקים׀ האחרים, שכל אחד מהם מאיר סוגיה אחת, יצירה אחת או יצירות אחדות במכלול כתיבתו של ברטוב . הפרק השני, 'מפתח הלב', מציע שורה של צפנים אפשריים לקריאתה ולפירושה של יצירת ברטוב . הדיון בו חותר להראות שנוסף על המכנים המשותפים הגלויים לעין ( השייכות הדורית, מרכזיות התשתית האוטוביוגרפית, העיסוק בשאלות זהות ) , היסוד העמוק ביותר שחלחל לכתיבתו על כל סוגיה הוא הקשב האמפתי לזולת, בעיקר בצערו ובמצוקתו . את ההנחה הזאת אני חוזר ומדגים בששת הפרקים העוסקים ברומנים של ברטוב . בפרק 'ובשתיים יעופף' אני מעיין בשני ספריו הראשונים, 'החשבון והנפש' ו'שש כנפיים לאחד', ומזהה בהם התמודדות ביקורתית עם מציאות החיים במדינת ישראל הצעירה על רקע החזון שמכוחו הוקמה . הספר מאשר ומאשש את עלילת- העל הציונית בלי להתעלם מן הכוחות החותרים תחתיה ומן הצדדים האפלים שלה . ארבעת הפרקים שלאחר מכן עוסקים בארבעת חלקי הטטרלוגיה האוטוביוגרפית, תעודת הזהות הספרותית העיקרית של ברטוב . אין הם דנים בהם על פי סדר כתיבתם, אלא על פי סיפור החיים המתפתח של הגיבור משחר הילדות ועד סף הזִקנה . הפרק השמיני כורך יחד את שלושת הרומנים מן 'התקופה התיכונה' ביצירת ברטוב ( 'הבדאי', 'באמצע הרומן', 'זה אישל מדבר' ) , ומנסה לאתר את הצד השווה שבהם . צד זה קשור בעיקר לטיבה החמקמק של זהות הגיבור בכל אחד מהרומנים ולזיקה הנסתרת בין הגיבורים האלה לבין המחבר עצמו . הפרק התשיעי עוסק בסיפוריו הקצרים של ברטוב, ומצביע על האופי המגוּון, המפתיע לפרקים, של חלק זה ביצירתו . מצד אחד מסתמנות בסיפורים תכונות שמוכרות מן הרומנים, כגון זיקות גלויות וסמויות לפרקי חייו של המחבר ופתיחות עמוקה לזולת . מצד אחר, הצורה הקצרה מאפשרת מידה רבה של ניסוי ומשחק והללו באים לידי ביטוי בחריגה מן הגבולות הבטוחים של המבע הראליסטי אל תחומי הסאטירה, האבסורד, המסתורין והפנטזיה . הפרק האחרון, 'את אחַי אני מבקש', חוזר ומתבונן במכלול
|
|