|
|
עמוד:10
מפתח הלב 01׀ הלא-גמור שהניח אחריו — ובתוך כך נפרשת היסטוריה רב-דורית׀ של משפחה יהודית מסועפת . 'זה אישל מדבר' ( 1990 ) הוא דיוקן סרקסטי של הזירה הפוליטית הישראלית מנקודת ראותו של עסקן זוטר, ששִעבד את עצמו לשירותם של אדונים רבי-כוח ואיבד את זהותו האותנטית . יותר מכל סופר אחר בן דור תש"ח הביע חנוך ברטוב התנגדות נחרצת ומפורשת לדימוי החד-ממדי של היליד . במסות כגון 'הדיבה הרעה על אדישותנו לשואה' ו'סַבָּל נושא ראי', שכונסו בספרו 'אני לא הצבר המיתולוגי' ( 1995 ) , התקומם בחריפות כנגד העמדה שגרסה שהצבר הארץ ישראלי היה מנוכר ליהדותו ואדיש לחורבנה של יהדות אירופה במלחמת העולם השנייה . את ההבחנה הסטראוטיפית השגורה בין יהודים ישנים לעברים חדשים הגדיר אבסורד גמור, וכנגד זאת הטעים את עוצמתו של רצף הדורות היהודי ואת משקלו הנכבד של הרכיב היהודי השורשי בזהותו שלו ובזהותם של בני דורו . המחשה חריפה של סוגיה מורכבת זו ניתנה בספרו 'מחוץ לאופק, מעבר לרחוב' ( 2006 ) , המתעד את קורותיה הייחודיים אך הייצוגיים של משפחה יהודית ציונית מקובנה . האב והאם נלכדו בגטו ומילאו בו תפקידי הנהגה, ואילו שניים משלושת בניהם נחלצו ועלו ארצה מבעוד מועד ולימים נמנו עם לוחמי מלחמת העצמאות . אחד הבנים, חברו של ברטוב, נפל בקרבות הנגב . ספר זה משתייך לקבוצת היצירות הלא-בדיוניות של ברטוב, הכוללת בעיקר ספרים תיעודיים עיתונאיים על פרקים בחייו ובמסעותיו : ' 4 ישראלים וכל אמריקה' ( 1961 ) , קובץ רפורטז'ות משנות שהותו בארצות הברית ; 'ישראלים בחצר סט . ג'יימס' ( 1969 ) , רשמי השליחות הדיפלומטית בלונדון ; 'יריד במוסקבה' ( 1988 ) , חוויית הפגישה עם יהודי ברית המועצות, בעיקר עם מסורבי העלייה, בשליחותו ליריד ספרים בינלאומי . עם היצירות האלה יש למנות גם את 'דדו — 48 שנה ועוד 20 יום' ( 1978 ; מהדורה מורחבת ב- 2002 ) , ביוגרפיה מחקרית של רב-אלוף דוד אלעזר בשני כרכים, שכמחציתה מוקדשת לתיעוד מדוקדק של מהלכי מלחמת יום הכיפורים בכלל ולפעולותיו של הרמטכ"ל אז בפרט .
|
|