|
|
עמוד:9
מֻראד פַרַג כ״נביא ציוני״ על פי ספרו אַלְקֻדְסִיַּאת / הֶקְדֵּשִׁיּוֹת 7 לרב חיים נחום, שהיה אז הרב הראשי של יהודי מצרים הרבניים . 8 והם עוסקים בשירה מראד פרג כתב כשלושים ספרים, כולם בערבית משובחת, הערבית ( גם של יהודים ) , בלשון העברית ובזיקתה לערבית, במשפט הכללי ובהלכה היהודית בכלל והקראית בפרט, במאפייני הקראות ובזיקה שבינה ליהדות הרבנית, ובפרשנות המקרא . עוד תרגם לערבית את יצירתו הראשונה של אברהם מאפו, אהבת ציון ( 853 ) . מראד פרג היה העורך הראשון של ألتهذيب ( החינוך ) , כתב עת קראי נוסף, ופרסם רשימות רבות גם מעל דפי העיתונים הכלליים ألجريدة ( העיתון ) ו- ألمُؤَيَّد ( הנתמך ) . הפנייה לקהל מגוון מבחינת אמונותיו והשקפותיו היא מאפיין הַתָּקֵף 9 בחיבורים נוספים פרי עטו של מראד פרג, וראויה לבחינה כוללת יותר . לאחר המרד הערבי הגדול בארץ ( 936 – 939 ) פנה לעסוק בעיקר בענייני פילולוגיה ופרשנות מקרא . לחזון התחייה התרבותית היהודית השלובה בלאומיות 0 מראד תרגם וביאר חלקים מן המקרא לערבית . שלושת מצרית שוב לא היה קיום . ספריו בתחום זה כתובים בערבית נמלצת, באותיות ערביות . . تفسير التوراة ( פירוש על התורה, קהיר 8 9 ) , ובו תרגום של פרשת בראשית, ביאורה ופירושה ( شرح وتفسير ) . הספר מחזיק 9 3 עמודים ועוד שמונה עמודי מפתחות ותיקונים . ככל הידוע לי לא המשיך את מפעל התרגום לתורה . תרגום למשלי ופירושו . . أمثال سليمان ( משלי שלמה, קהיר 938 ) : 3 . أيوب ( איוב, קהיר 950 ) : תרגום לאיוב ופירושו . 253 . New York 2005, vol . 1, p & . שמא זו טעות מתגלגלת . בסוף ספרו הקדשיות ( ראו עליו להלן ) כינה פרג את מֻלְתַקַי אללֻּּעַ׳תַיְןִ ״הפגשת העברית והערבית״ ( עמ׳ 08 ) . 7 נודע גם בכינוי נחום אפנדי . בהקדשה בראש החלק השני של ملتقى اللغتين מנה פרג שלושה תארים של הרב חיים נחום, המלמדים בבירור מה החשיב כמחמאה בעבורו : الحبر الأكبر ورﺌيس المباحث التأريخية الإسراﺌيلية ومن أعضاء المجمع اللغوي ( הרב הראשי, ראש המחקרים ההיסטוריים היהודיים ומחברי האקדמיה ללשון [ הערבית ! במצרים ] ) . עוד עיינו שלומית שרייבום-שבטיאל, התחדשות הלשון הערבית בשליחות הרעיון הלאומי במצרים, ירושלים תשס״ה . 8 על טיב לשונו עיינו במאמרי ״הערבית-היהודית הפוסט-אסימילטורית״, בתוך איילת אטינגר ודני בר-מעוז ( עורכים ) , מִטּוּב יוסף : ספר היובל לכבוד יוסף טובי, ג, חיפה תשע״א, עמ׳ 50 – 65 . על יהודים שכתבו בערבית ספרותית עיינו גיא ברכה, ״אלעאלם אלאסראאילי״ : מקומו בעולם העיתונות היהודית והערבית במזרח התיכון על רקע התמורות בקהילות היהודיות בסוריה ולבנון 9 – 948 , עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר אילן, תשע״ב, עמ׳ 9 ( להלן ברכה ) . 9 הסיכום והניתוח הטובים ביותר לפי שעה הם של Reuven Snir, “Arabness, Egyptianness, Zionism, and Cosmopolitanism : The Arabic Cultural and Journalistic Activities of Egyptian Jews in the 19 th and 20 th Centuries”, Orientalia Suecana 55 ( 2006 ) , pp . 164 – 133 ( להלן שניר, פעילות ) ; פרג ומפעליו נדונים אצלו בעמ׳ 40 – 4 , 47 – 48 . 0 עיינו הגר הלל, ״ישראל״ בקהיר : עיתון ציוני במצרים הלאומית 9 9 – 939 , תל אביב תשס״ה ( להלן הלל ) . השם העברי נדפס ככותרת-משנה בעמוד השער .
|
|