מבוא: אין ערי מקלט

עמוד:10

מהפרשות הפליליות המרתקות והחמורות ביותר שהסעירו את המדינה . הספר נועד לקהל הרחב שאינו בהכרח בעל השכלה משפטית . הדגש בו מושם אם כן על הצד העובדתי ‑ עלילתי, והסוגיות המשפטיות מובאות באופן מופשט יותר . עם זאת, האתגרים המשפטיים המרכזיים כמו גם המענים שניתנו להם מוצגים ומבוארים במקומות המתאימים לכך . לצד זאת, מצאתי לנכון להבהיר כבר בשורות אלה כמה עקרונות משפטיים מתחום דיני ההסגרה שיסייעו לקורא להפליג בין דפי הספר . הסגרה הנָה האמצעי המרכזי המאפשר למדינות העולם לשתף פעולה זו עם זו במאבקן בפשיעה . מעצם טבעה יש לה לפיכך היבטים מבצעיים, משפטיים ומדיניים . מטרתה, בין השאר, למנוע מנאשמים ומעבריינים מורשעים להימלט מאימת הדין ולהפוך מדינות אחרות לערי מקלט תוך איום על שלום הציבור ועל ביטחונו בכל רחבי הגלובוס . ניתן להסגיר מבוקשים הנאשמים בעבירות פליליות לשם העמדתם לדין, או כאלה שכבר הורשעו - לצורך ריצוי עונשם . לעומת זאת, לא ניתן להסגיר חשוד רק לשם חקירתו . הסגרה אינה תחליף למשפטו של המבוקש . היא אינה קובעת אשמה או חפות . לפיכך, הסגרת אדם לשם העמדתו לדין אינה שוללת את חזקת החפות שלו . אשמתו או חפותו ייקבעו במשפט עצמו . רוב המבוקשים הנזכרים בספר זה הורשעו לפני הסגרתם או אחריה . משפטם של בודדים לא התקיים כלל, איש ‑ איש מסיבותיו . כשמדובר בסוגי הסגרות, ניתן להבחין בין הסגרות קלסיות ומודרניות . ההסגרות הקלסיות עוסקות במצבים השכיחים יותר : אדם ביצע עבירה במדינה מסוימת ונמלט ממנה לתחומה של מדינה אחרת . במקרים כאלה, המדינה שבה בוצעה העבירה תיקרא "המדינה המבקשת", באשר היא זו שמבקשת את ההסגרה מהמדינה שאליה נמלט המבוקש, שתיקרא "המדינה המתבקשת" . ההסגרות המודרניות, לעומת זאת, עניינן במצבים שבהם פעל אדם משטחה של מדינה מסוימת ( לרוב - מדינתו שלו ) נגד אזרחים, גופים או אינטרסים של מדינה אחרת . במקרים כאלה המדינה שנגדה פעל יכולה לבקש את הסגרתו, הגם שלכאורה כלל לא "נמלט" ממנה ואפשר שכף רגלו לא דרכה על אדמתה מעולם . הסגרות מתנהלות ככלל מכוח הסכמים או אמנות . אמנות כאלו יכולות להיות בילטרליות ( דו ‑ צדדיות ) כאמנת ההסגרה בין ישראל לארצות הברית ; הן יכולות להיות מולטיטרליות ( רב ‑ צדדיות ) כאמנה האירופית בדבר הסגרה ; הן יכולות 10  פושעים ללא גבולות

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר