|
|
עמוד:10
הקדמה כרך 9 מוקדש לצמחים חסרי פרחים והוא כולל קבוצות של צמחים שמקובל לכנותן אצות , פטריות , חזזיות , טחבים ושרכים . אצות ופטריות נחשבות לקבוצות של צמחים ירודים ( פרימיטיביים או ראשוניים ) בגלל המבנה המורפולוגי והאנטומי הפשוט של גופן . גופו של צמח פרימיטיבי , שאינו נחלק לשורש , גבעול ועלים מכונה יצע . ( thallus ) לכן נהוג היה בעבר לכלול את האצות והפטריות בתת ממלכה בשם "צמחי יצע" - ( Thallophyta ) בניגוד לשאר קבוצות הצמחים שנכללו בתת ממלכת "בעלי נצר" . ( Cormophyta ) עריכתן של קבוצות הצמחים בכרך זה תואמת בדרך כלל את שיטת המיון המקובלת על רוב הבוטנאים מאז שנות השישים . לפי שיטה זאת קבוצות בעלות ייחוד ברור מהוות חטיבות עצמאיות ( חטיבה ( division = בתוך ממלכות גדולות . לפיכך שייכות , למשל , האצות הנידונות בכרך זה לחטיבות נפרדות . האצות נחלקות לחטיבות בעיקר על פי הפיגמנטים הפוטוסינתטיים , חומרי התשמורת , מבנה השוטונים ומספרם , הרכב דופן התא ומחזורי החיים ( ראה בהקדמה לאצות . ( לכל האצות , מלבד הבתוליות , יש גרעין עטוף בקרום גרעין , ואביונים כמו כלורופלסט ומיטוכונדריון העטופים גם הם בקרומים . הבתוליות נכללו בכרך זה בין חטיבות האצות למרות שלפי הגישה המקובלת כיום יש לכלול אותן בין החידקים . הפטריות הן יצורים חסרי כלורופיל , המונים מחומר אורגני מוכן בדומה לבעלי חיים . הפטריות הפרימיטיביות לא נכללו בכרך הנוכחי . הפטריות המפותחות יותר , הכוללות בעיקר את הפטריות הזוגניות , פטריות הנאדית ופטריות הבסיסה , נכללו בכרך הנוכחי בזכות העניין שיש בהן לחובב הטבע . בפרק הפטריות נשמרה החלוקה הקלסית של המערכה , למרות שיש חוקרים המציעים לראות בפטריות ממלכה בפני עצמה . חזזית היא יצור מורכב מפטרייה ואצה החיות יחד בשיתוף . לאצה ריבוי וגטטיבי בלבד ואילו לפטרייה יש תהליך מיני שכתוצאה ממנו נוצרים נבגים . ברוב החזזיות שייכת הפטרייה לפטריות הנאדית ולכן מקובל לצרף את החזזיות אל פטריות הנאדית . חלוקת החזזיות מבוססת על התכונות המורפולוגיות של טיפוס היצע ( קרומי , קשקשי , עלעלי או שיחני ) ולא על חלוקת החזזיות ליחידות טקסונומיות . טחבים , שדכנים ובעיקר צמחי הזרע הם צמחים מפותחים בעלי מבנה מורפולוגי ואנטומי מורכב המגיע לשיא שכלולו , מבחינה אבולוציונית , בנצר של צמחי הזרע ; מסיבה זו נהוג היה לסווגם בתוך בת ממלכת בעלי הנצר . בטחבים ובשרכנים אפשר לראות דרגות שונות בהתפתחות הנצר . בטחבי הכבד היצע פשוט ומזכיר בצורתו הכללית יצע של אצות , אולם הוא מורכב מרקמות ברורות אחדות . בטחבי העלים הצמח הזעיר מורכב ממעין גבעול נושא "עלים , " והוא נאחז בקרקע על ידי ריזואידים , הדומים לשערות או לשורשונים . ה"עלים" בטחב בנויים בדרך כלל משכבה אחת של תאים , עם עורק מרכזי רב שכבתי . בשרכנים מפותחים יש קנה שורש , שורשים , עלים וגם רקמות הובלה בדומה לצמחי הזרע . בטחבים ובשרכנים יש חילוף דורות ברור בין דור הגמטופיט ( הפלואידי - בעל סריה אחת של כרומוסומים ( n ) בכל תא , ( הנושא תאי מין לבין דור הספורופיט ( דיפלואידי - בעל שתי סריות של כרומוסומים ( 2 n ) בכל תא , ( המייצר את הנבגים ההפלואידים לאחר חלוקת הפחתה . בטחבים הדור העיקרי הוא הגמטופיט , לעומת השדכנים , אשר בהם , בדומה לצמחים בעלי פרחים , הצמח הבולט הוא ספורופיט . בשרבים הגמטופיט קטן והוא נושא עליו את איברי המין , ולאחר ההפריה יוצא ממנו הספורופיט . לאחר תקופה קצרה מפתח הספורופיט קנה שורש ושורשים עצמאיים ואילו הגמטופיט מתייבש . בצמחים בעלי הפרחים הספורופיט הנקבי נושא גמטופיט מצומצם בלבד , ואילו הגמטופיט הזכרי מתפתח בשלבי הנביטה של גרגר האבקה . מבחינה אבולוציונית - תאי המין באצות , בטחבים ובשרכנים הם בעלי שוטונים , וההפריה שלהם מתרחשת בסביבה מימית . בצמחים בעלי פרחים , לעומת זאת , התפתח נחשון נביטה של גרגר אבקה , שדרכו מועבר תא המין הזכרי לתא הביצה , וכך יכולה ההפריה להתרחש ביבשה , ללא תלות בסביבה מימית . • הכרך הנוכחי של האנציקלופדיה הוקדש למבחר של צמחים חסרי פרחים , והוא כולל אצות , פטריות , חזזיות , טחבים ושרכים . תיאורי המינים באצות חולקו עפ"י חטיבות בין ד '' ר יעקב לפקין לבין ד"ר אדית ךמון . ערכים כלליים על אצות נכתבו ע '' י מחברים שונים . תאורי המינים בפטריות נכתבו ע '' י פרופ' ניסן בנימיני , מלבד חלדונות ופחמונות שנכתבו ע"י
|
|