מבוא

עמוד:14

לשון אחר , לו היו הסתמאים בני זמנם של האמוראים ולו ערכו את דבריהם סמוך לשמיעתם , לא היו בגמרא הרבה _דחקים והדורים שאינם ניתנים לישוב אלא על ידי שיחזור * 26 אחר של דברי האמוראים . _" וגם אלמלא היו בני דורם , לא היו הסתמאים מאמצים סגנון מיוחד ואחר - 8 י שאינו קשור לתפקידם 29 בעורכים . טקסט או נוסח חדש וביאורם ) שנתחדש בבית מדרשם של חכמים בדורנו היה בשטח ביקורת המקורות . במקום אחר הגדרנו ביקורת התלמוד כזו השואלת תמיד מי אמר בדיוק מה ולמי " והאם במשך הזמן חל שינוי בטקסט , בשל המסירה או בשל העריכה , ובאיזו מדה" ראה לקמן בהע ' . * 26 . 26 השוה מ " ש ר " ח אלבק , מבוא לתלמודים עמ ' ,, : 578 שכבר לפני עריכת התלמוד שלנו נשאו ונתנו בבית המדרש בלשונם של תנאים ואמוראים ומשא ומתן זה נקבע בתלמוד שלנו כסתם וכוי והלכך אינם דברי העריכה האחרונה אלא משל העריבות הראשונות " . הפרכנו את ראיותיו שם , אחת אחת , כל אחת על מקומה , והוספנו עליהן כהנה וכהנה ( כשנתעסקנו בסדר נשים לא הבחננו עדיין באיחודם של הסתמות , ראה מ " ש לעיל , הערה * 21 ד " ה בחיבורנו הקודם , ולא הערנו שם על מקומות שנראים כאילו הם קדומים . תיקננו את שהחסרנו בכמה מקומות בסדר מועד ואספנו אותם יחד במפתחות למסכתות שבת , _עירובין ופסחים , ערך סתמות ) . . * 26 במבוא ליומא דוגיגה עמ ' 14 תלינו את הדחוקים בתלמוד ב תנאים שוני הברייתות _" והמימיות ... שלא הרגישו ששינו _בשימועה ... ולא חשו בקושיות שנגרמו על ידם " . תיאור זה נכון ביחס לברייתות ולמימרות אפודיקטיות שמלכתחילה דאגו למסור אותן לדורות והקפידו על דייקנות במסירה , אם כי לפעמים נכנסו בהן שינויים . אבל ביחס לשקלא וטריא , למשא ומתן של הגמרא , הואיל ולא התעניינו מקודם למסור לדורות בהקפדה , יש לתלות את הדחוקים גם בזה שלעורכים כבר לא היתה גישה למקורות ראשוניים . הדחיפה להנציח גם את השקלא וטריא כמו את המימרה הפסקנית נתעוררה רק בתקופת הסתמאים . השקלא וטריא לא נמסרה — ומסירתה לא היתה עקבית — באותה נאמנות שנמסרה המימרה הקצובה . לפיכך לא נשתמר מן השקלא וטריא של אמוראים ראשונים ולא כלום ( ראה העי 19 ) ומה שנשתמר , מן האמוראים האמצעיים ואף מן האמוראים האחרונים , נמסר תכופות מקוטע . הסתמאים השלימו ושיחזרו חלק גדול מן השקלא וטריא של האמוראים . אך הואיל והשיחזור נעשה זמן רב לאחר חיבורה של השקלא וטריא , ( בנתים נשתכח חלק גדול ממנה ומזו של האמוראים הראשונים נשתכח כמעט לגמרי ) נשאר מקום לאחרים להתגדר בו ולשחזר את השקלא וטריא של האמוראים באופן אחר . שיחזור זה הוא חלק אינטגראלי מן הפרשנות הביקורתית של התלמוד של היום . ראה לעיל הערה . * 25 . 27 ראה הערות . 9 , 8 , 7 מלאי ענין הם דברי ת " י בשם ר ' אלחנן יומא יד , ב ( ובקיצור גם בתוס ' שם ובעירובין עט , א ) : ,, כי כן דרך התלמוד וכוי והיו יודעים , דמיירי הני תנאי שהן _מביאין בהר מלתא והיו סבורין שאמרו בענין אחר ממה שאמרו . וכשנודעה הברייתא בביהמ " ד , הקשוה על דבריהם ותירצו אמוראים אחרים אפכא " . . 28 כולל למשל גם ,, מאי בינייהוי איכא בינייהו ... ולא מסיימי " ( שבת כד , ב , כו , א , עירובין יג , א , ב " ק נט , א ) . אבל ראה מ " ש בשבת כד , ב . . 29 כמו למשל ,, ואי בעית אימא " ( כששתי התשובות הן סתמות ) , שיבולים היו לומר ,, ושתי תשובות בדבר " כדרך שאומרים אמוראים ( ולפניהם כבר רבי , ספרא צו , פרק ב , א [ ל , א ] ומקבילות ) , שבת קטו , א . על חילוף בין ,, ואי בעית אימא " ובין ,, איכא דאמרי " הערנו במקומות אחדים . ראה במיוחד מ " ש בעירובין לז , א הע ' . 11

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא