מבוא

עמוד:12

לא נדע מי הם הסתמאים שמימיהם אנו שותים ואת שמותיהם אין אנו מזכירים . כשמם כן הם , סתמאים _, עלומי שם . 22 אבל על תקופתם 23 אנו למדים , בדרך השערה ובעקיפין , שהיא מזמן פטירת רב אשי ועד רבנן סבוראי , בין תקופת האמוראים ובין תקופת הסבוראים . חובה על ההיסטוריונים של תקופת התלמוד להכיר את פעולתם של הסתמאים ולהקדיש לה ולהם פרק מיוחד , כי מבחינת התהוות התלמוד , תוכנו וסגנונו , חשיבותם עולה על זו של הסבוראים ( עד כמה שמעשיהם של האחרונים ידועים לנו ) . מה שאמרנו לעיל ביחס לפעולתם ולתקופתם של הסתמאים אינה דעה מקובלת . רבים יתמהו לשמוע שדברי אמוראים נמסרו במשך זמן ארוך בצורה מצומצמת ואף מקוטעת עד שבאו העורכים הסתמאים , לאחר פטירתם של רב אשי ורבינא , והשלימו והרחיבו אותם . הדעה המקובלת היא , שהאמוראים עצמם הרחיבו והשלימו את דבריהם , ואילו את ההוספות שהוסיפו הסתמאים מייחסים החוקרים לתקופת האמוראים ( מלבד אלה שניכר מתוכן שהן לאחר רב אשי ורבינא ) . ואין זה ענין היסטורי גרידא , הלכה גדולה בהלכות פרשנות התלמוד תלויה בו . אם האמוראים עצמם הרחיבו והשלימו את דבריהם , ואפילו אם הסתמאים עשו כן והם היו בני זמנם של האמוראים , יש להניח שהם ידעו מה שאמרו האמוראים והתכוונו לדבריהם , _וכשהוסיפו הסתמאים הוספות היו מן הסתם אלו בשיטתם וברוחם של האמוראים ואין אחרי פרשנותם ולא כלום . אבל אם נעשו ההשלמה , ההרחבה וההוספות על ידי הסתמאים נ כמה דורות והחלטתם ליצור ספר שונה מן המשנה ( והברייתא ) בתוכן ( שקלא וטריא ונוקדני ) ובסגנון ( דיאלקטי , ריטורי וארכני ) . השינויים שחלו בעקבות התוספות היו שינויים מודעים , לא כן השינויים שחלו בעקבות המסירה . הם היו בלתי מודעים ונעשו שלא מדעת וכמעט בלא הרגשתם של התנאים המוסרים , שחשבו שכך שמעו מלכתחילה . בחיבורנו הקודם , במיוחד על סדר נשים ( ראה מבוא שם ) , התרכזנו בעיקר בשינויים של התנאים המוסרים . לא ידענו אז על השוני וההבדל במעשה הסתמאים ולא עסקנו בו . ונמשכנו אתרי החוקרים ( ראה מבוא ליומא חגיגה הע ' 1 ) שקבעו שאין בין האמוראים והסתמאים ולא כלום , לא בזמנם ולא בפעולתם . תפלתנו היא , שנזכר . לגמור את החיבור הזה על כל הש " ס ולחזור לסדר נשים ( מהדורא תנינא ) כדי להדגיש בו את תורת הסתמאים . . 22 ישנם כעשרים אמוראים הנזכרים בתלמוד רק מתוך שיחה עם רב אשי ( או רבינא ) ( ,, א " ל ... לרב אשי " , או ,, א " ל ... לרבינא " ) . ואולי היו אלו מן הסתמאים , כי לא מסתבר שכל תרומתם לא היתר . אלא שיחד . אחת או שתים עם רב אשי ( ורבינא ) . במבוא ליומא חגיגה הע ' 11 הערנו גם על ראשי ישיבות שרב שרירא מזכירם ואינם נזכרים בש " ס אלא פעם או פעמיים או אינם נזכרים כלל . האם לא תרמו הללו יותר ? מסתבר שתרומותיהם נכנסו לגמרא כםתמות ורק אגב שיחתם עם רב אשי ( ורבינא ) , וגם אז כנראה לא תמיד נזכרו שמותיהם . . 23 ראה מבוא , שם עמ ' . 7 וראה גם לקמן עמ ' 15 ד '' ה הסתמאים מתחבטים . . 24 ראה תרביץ , שנה כו עמ ' , 421 בשם ר ' שמואל בן חפני ( הבאנו דבריו במבוא לסדר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא