מבוא

עמוד:6

אין לך סוגיא בש " _ס שאין בה מן החומר הסתמאי — * 3 הארות והערות מסבירות ( לפעמים הסדר עצמו הוא ההסבר ) ועד כדי עיקרה של הסוגיא . 4 הסתמאים קיבלו מהדורות הקודמים דיאלוגים , פירושים מצומצמים 6 ושקלא וטריא מקוטעת , 7 . 3 אבל יש ומימרות ואימרות בודדות אין בהן חומר סתמאי . ויש שאחרי מימרה אחת של אמורא , מביאה הגמרא כמה מימרות ומצרפתן ,, ואמר " בלי שקלא וטריא . אלה כנראה לא הספיקו הסתמאים לערוף ולסדר , ולא משום שלא היה להם מה להעיר עליהן . ולא עוד אלא שמסתבר שבזמנן , כשנאמרו המימרות והאימרות , נימק האמורא וביסס אותן על דברי קודמיו , אלא שהנימוק והביסוס לא הגיעו לידי הסתמאים . לפעמים מימרות שהן בבבלי בלי שקלא וטריא נמצאות בירושלמי עם שקלא וטריא , וכן להיפוך . . * 3 לרוב , החומר הסתמאי משובץ ללא סימן בתוך דברי האמוראים ( והברייתות ) , בתחילתם , באמצעם ובסופם ( ראה מבוא _ליומא חגיגד . עמ ' , ( 2 — 5 ומשום כך הוא עלול להיעלם ממי שאינו רגיל בו . אבל הלומד , האמון והבקי , מפרידו בנקל מדברי האמוראים ( והברייתות ) . החומר ניתן להיות מסווג לשלשה סוגים , השלמה , הרחבה והוספה ( ראה להלן הערה , ( 8 ומבחינים בו ובין פירושים קצרים הבאים אחרי משנה וברייתא . אלה , אע " פ שגם הם , סתמות , קדומים הם ונשנים יחד עם המשנה והברייתא . עלינו להוסיף , ששיבוץ דברי הסתם לתור דברי האמוראים אינו ממצה את כל האפשרויות של עירובם של דברי הסתם בדברי האמוראים . יש והסתם מעביר סוגית אמוראים למקום אחר , מקצרה ומביאה ללא שמות ( ראה ברכות טו , א ומ " ש להלן עמ ' 28 ד " ה ואם אין ); יש והוא עושה את ההיפוך , כשהמקומות קרובים עד שאפשר לרמוז מזה לזה בנקל הוא מאריך בסוגיה הסתמית ומקצר בסוגית האמוראים ומרמז ואומר ,, כדאמרן " , כדשנינן " , _כדדחינן " , וכדומה ( ראה יבמות קטו , א — ב , חולין _" עג , ב : ,, אי מההיא " וכוי וער , ב שם ומ " ש אנו ביומא עמי קח הערה , ( 2 ועוד ועוד . רבות הן דרכי הסתם ואופני התערבותו והתמזגותו לדברי קודמיו עד שקשה לפורטם ( מה שפירטנו כאן הוא בבחינת ,, תני ושייר " ) או לכללם כללים ( השוה פרידמן שם [ הע ' , [ 2 עמ ' . ( 301 — 8 כל סוגיא וסוגיא צריכה בדיקה לעצמה , ואין לך שתי סוגיות הדומות במעשה הסתמאים בה . מספר אופני חדירתם של הסתמאים בדבר קודמיהם בסוגיות הוא כמספר הסוגיות , ואולי למעלה מזה . . 4 כולל לפעמים ביטויים כמו ,, א " ל " , מלבד הראשון , ( ראה מ " ש ביבמות עמ ' יז ) , ,, מנא אמינא לה " ( ראה מ " ש בסוכה עמ ' רמו ופסחים סא , ב ועוד ) , מתקיף לה " או ,, ליה" " ( ראה מ " ש בפסחים שם ) , איתיביה " ( ראה מ " ש בפסחים מו , ב ועירובין נח , א ) . _" וראה גם מ " ש בשבת מט , ב ד " ה אמנם על ,, אלא אמר ר " פ " . ויש לעיין האם המלים ,, מאי לאו .. " . ( וסתירתן בצידן : ,, לא .. " . ) המסיימות את קושיתו או פשיטתו של אמורא הן ממנו או מסתמא דגמרא . ומצינו ,, מאי לאו " גם בלי דיחוי , ראה מ " ש בעירובין מא , א הע ' . 9 . 5 בשבת ד א , למשל , הוכחנו שהרבה פעמים הדחיות בין האוקימתות האמוראיות אינן " מן האמוראים עצמם אלא מסתמא דגמרא המאוחר להם " . . 5 נעיר כאן על מקרה מיוחד בעירובין עה , ב , שם שמע רב יוסף במקור את ההלכה ואת טעמה . חלק מטעם ההלכה היתד . המלה רבים " . וכשמסר הוא אח " כ את ההלכה " בלא טעמה , כדרכם של אמוראים , צריך היה להשמיט את המלה ,, רבים " , אלא שזו נתחלפה לו במלה ,, רבי "' . רב יוסף נבהל כשהעידו לו על זה ואמר : מריה " דאברהמ :, רבי ברבים איחלף לי " . ראה מ " ש עירובין שם . . 7 דוגמא של שקלא וטריא מקוטעת — והללו רבות בש " ס — היא תשובת רב בקידושין פא , א . רב השיב לרב יהודה ואמר לו , כשרים " שאמרתי ( שמותרים להתייחד עם "

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא