|
|
עמוד:12
זה , האנושות נמצאת בתהליך מתמיד של התפתחות והתעצמות ; אלו ניכרות הן בשינוי יחסי הכוחות בינה לבין כוחות הטבע , הן ביכולתה להגשים אידאלים גדולים שבעבר נחשבו לכאלה אשר יתממשו רק עם בואה של גאולה שמימית . ככל שהאנושות מתפתחת יותר , רוח האדם מתעלה לדרגה גבוהה יותר : האדם מסוגל לעצב בכוחות עצמו את תנאי חייו הפיזיים והפוליטיים , ובד בבד להבין את התכליות הגדולות של חייו באופן מלא , נבון ופרודוקטיבי יותר . מדינת הלאום המודרנית הייתה לכלי שבאמצעותו חברות שלמות אמורות לשחרר בהדרגה את החברים בהן מתנאי השעבוד היסודיים שלהם , להתיר להם להתוות את מהלך חייהם בכוחות עצמם ולאפשר להם לפעול בהתאם להבנתם וליכולתם . קריאתו הפילוסופית והתאולוגית של שפינוזה ( 1670 / 2003 ) לאפשר לאזרחים לחשוב באופן חופשי , כמו גם קריאתו המאוחרת יותר של קאנט ( 1997 / 1784 ) לעודד את הציבור לעשות שימוש פומבי בתבונתו ( , ( Sapere aude ! התגשמו והיו למציאות פוליטית ממשית ( גם אם לאחר משברים ומעשים איומים רבים ) . הודות לכך הצליחו הוגי הדעות והאינטלקטואלים בעידן המודרני לשכנע את הציבור להאמין בצדקת " רצונותיה " ו " הכרעותיה " של ההיסטוריה . ההיסטוריה דנה לשבט ולחסד , משפילה ומרוממת , מתגמלת ומענישה , מחייה וממיתה ; " הצטרף אל ההיסטוריה " היה אפוא המוטו שהנחה את האדם בעידן המודרני . המסרים החדשים הללו שחדרו אל תודעתו של הפרט התבססו לא רק על הזנת תקוותו לשפר את מצבו החומרי , כי אם גם על יצירתו של דפוס החשיבה האידאולוגי . דפוס החשיבה הזה מתבסס על ההנחה שמשמעות חייו של הפרט נגזרת מתוך מערך של אידאות השלובות זו בזו . כך למשל אם הפרט מזדהה עם הגדרתו כאזרח במדינתו , אזי עליו להזדהות גם עם אידאת " האומה " אשר מדינתו מושתתת עליה . אידאה זו נכללת בתוך ההיסטוריה במובנה הראלי , אך בד בבד היא גם חלק מרעיון " הקידמה " ( זו מצדיקה כל קיום אנושי באשר הוא ) ונכללת בתוך אידאת " העתיד " השלם שהאדם יכול להגשימו . האידאות הללו תחמו את 1 ככלל אפשר לומר שחשיבה אידאולוגית תעדיף תמיד את הכלל על פני הפרט ותנסה לגזור את הפרטי מתוך העיקרון הכללי התוחם אותו . הפרט הוא בראש ובראשונה חלק מהכלל שהוא משתייך אליו , ומהותו נגזרת כולה מן המהות המשותפת הכללית של הקבוצה שהוא משתייך אליה ; שמעון הוא אדם או יהודי שאך במקרה מכונה “ שמעון״ ולא “ ראובן״ . במדעי החברה נוהגים לכנות חשיבה כזו על אודות עולמו של האדם “ חשיבה מהותנית״ , כלומר כזו הגוזרת את תפיסת הפרט מתוך תפיסת ה״מהות״ של הקבוצה שהוא משתייך אליה . אני מעדיף להתמקד ביסוד ה״אידאולוגי״ , כיוון שאני רואה בו אפשרות רוחנית המציעה לאדם משמעות וקוראת לו להיות מעורב ולפעול .
|
|