|
|
עמוד:10
עצם הפגשת חכמים עם אנשים בעלי מוסר גבוה , שאין גדולתם בתורה , יוצרת מכנה משותף ערכי בין כל הסיפורים , והוא ערך הענווה בפני הבריות . ערך זה הוא השתקפות הענווה של האדם כלפי האל , שבלעדיה אין אמונה ואין משמעות לתורה ולמוסרה . מכאן שהענווה היא תנאי קודם לכל מעשה דתי ומוסרי , ובכלל זה אף הלימוד . הרי משה , העניו מכל אדם ( ולאו דווקא החכם מכל אדם ) , הוא שנבחר להוריד תורה שבכתב מן השמים , ור ' עקיבא , שדרש תורה שבעל פה מקוצי האותיות , לא ייחס לעצמו גדולה , אלא אמר לתלמידיו שתורתו היא " תורה למשה מסיני " . הלקח בדבר הענווה מופנה באופן מיוחד אל חברת החכמים , שראתה את עצמה כבעלת מעמד נעלה , הנשאב ממעמדה של התורה ביהדות . האמיתות המתגלות לתלמיד החכם על עצמו בעמידתו מול ה " אחר " מעמידות בספק את הכוליות ( טוטליות ) של ערך הלימוד כשהוא עומד לעצמו , ומציבות אותו ביחס לערכים אחרים המתממשים במעשים . תפיסה זו בדבר הצורך להכיר את ה " אחר " עשויה לתרום רבות להשגת הטווח המלא של שלמות המידות . מתוקף אמת זו מתערערת הוודאות של כל הדימויים , הידיעות , הדעות והאמונות הקבועים והמקובלים שיש לחכם לומד התורה על עצמו ועל זולתו . לפיכך נראה שמכל סיפורי הפגישות עולה בצורות וברמות שונות עיקרון רעיוני , שלפיו עצם ההתבצרות של אדם בתוך זהותו , הנקנית בהשפעת גומלין שלו עם סביבתו הסגורה , אוטמת אותו מלראות את מורכבותה של האמת על עצמו ועל יחסיו עם אלוהים ואנשים . דווקא שיתופם של רבים ושונים בשיח הציבורי ושמיעת קולם מעלים כל אדם לרמת תודעה גבוהה יותר . ואמנם , האגדות מעמידות בפני החכמים את דמויות ה " אחרים " כמראה הפוכה , שאינה אלא מעין התממשות אובייקטיבית של מידות טובות שחסרות בהם . לצורך השגת מטרה זו בחרו מחברי האגדות לנתק את הקשר בין לימוד תורה ובין אותן מידות טובות , כדי שהחכמים לא יחשבו שהלימוד כשלעצמו מוביל אליהן בהכרח . מחברי האגדות השתמשו בטכניקת ה " הזרה " המקובלת בכמה תחומים , כגון בספרות ובחינוך . טכניקה זו מבוססת על הסטה של נקודת המבט המקובלת על המציאות והעברתה אל דמות זרה לשומעים מבחינת זמנה , מקומה , חברתה או תרבותה . 6 הצגה של דמויות החכמים מנקודת מבטם של אנשים שמחוץ לקבוצה זו משמשת לעתים כתכסיס ספרותי המכונה " הזרה " . תכסיס זה מאפשר להציג מציאות מוכרת באור חדש , על ידי הדגמתה באמצעות דמות שהנה זרה למציאות שלהם , כגון משה רבנו באגדות שבחרנו , וכן מי שצפה ברבי עקיבא בבית המדרש וסבר שהוא מלמד תורת שקר , משום שלכאורה היא שונה ממשמעותה הבסיסית של התורה הכתובה . על ההזרה ראו : רנן , תשל " ג : . 361 - 343
|
|